BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 248

״אחר שביארנו המשל נבאר עתה הנמשל ונאמר, כי הנה הנמשל אינו רק מד׳ יסודות לבד, שהם חכמה ובינה, תפארת ומלכות כנ״ל (ועל־כן נמצא, שחכמה נקראה ראשית גם בזה תבין כי לעולם הכתר היא בחינה עליונה, שאינה מכלל העולם ההוא, דומה אל כתר המלך, שהוא למעלה מראשו ואינו מכללות ראשו, ועל־כן אינו מכלל הספירות, ובמקומו נמנה ה״דעת״, הנזכרת בספר יצירה, ועם־כל־זה אנו מונים אותו בכלל עשר הספירות). והעניין יתבאר עם הנ״ל, שיש בחינה אמצעית בין כל בחינה ובחינה, דומה למה שאמרו חכמי הטבע והביאם הרמב״ן ז״ל בתחילת הפסוק: ״והארץ היתה תוהו ובוהו״; וכתב גם־כן בשם ספר הבהיר, כי קודם שברא [ה'] ד׳ היסודות ברא חומר אחד, הנקרא היולי, שהוא הדבר המוכן לקבל צורת הד׳ יסודות אח״כ, אבל הוא אינו לובש שום צורה כלל ועיקר, וקודם התוהו נקרא ״אפס״, וכמו: ״מאפס ותוהו נחשבו״, והעניין הוא, כי האין־סוף נקרא ״אפס״, כי אין בו שום תפיסה, שאין שם תפיסה חומר ולא צורה כלל, ואחריו יצא התוהו, והוא הכתר, ואחריו יצא הבוהו, הכולל ד׳ יסודות: חכמה ובינה, תפארת ומלכות.