BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 253

״אצילות הנרצה נגזר [נגזרה] מלשון: ״ואצלתי מן הרוח אשר וגו'״, ופי׳ העניין הוא, כי כוח המאציל בנאצל, ואין המאציל חסר דבר אלא כמדליק נר מנר, ואין הראשונה [הראשון] חסר דבר בהדלקת חברתה [חברו], כן באין־סוף אין חסרון אחר אצילות ואין יתרון קודם האצילות ולא אחר האצילות, אמנם כחומר מתפשט בתוכו וכו'. ולשון אצילות נגזר מלשון ״אצל״ שפירושו ענין קרובות, והכוונה: להורות על רוב אדיקות השרשים בסיבתם, והנה הספירות, לרוב אדיקתם [אדיקותן] במקורם וסיבתם [במקורן וסיבתן], יקראו עשר ספירות דאצילות״.