״בריאה. הנה בריאה נגזר מלשון: ״אם בריאה יברא ד'״ וגו', אשר הכוונה בו היות הדבר בהוויה נגלה יותר מן האצילות, ולהיות כי היעבות הדברים אי־אפשר כי אם על־ידי הירחקם והיבדלם מן הדקות והרוחניות, לכן, כאשר יתפשט ענין ההוויה להיבראות, יוכרח, שייבדלו ויתרחקו ההוויות מעילת העילות הנעלם [הנעלמה] תכלית העלם וריחוק מהעביות, ואף־על־פי שההוויות ההם [ההן] לא יהיו עבות כעביות גשמית, ח״ו, עם־כל־זה הם רחוקים [הן רחוקות] מגדרי האלהות, שהם [שהן] בעלי הפירוד והחיבור והשינוי והגבול, לכן יוכרח הירחקם [הירחקן] והיבדלם [והיבדלן] מן השורש. ויקראו בשם ״בריאה״ מלשון ״ברא״ בנקודת פתח (רצונו לומר — קמץ הריש: ״ברא״), כי כוונתו: חוץ, או מלשון כריתה, והכוונה להורות על הבדל הדבר מן המקור, ואף־על־פי שלא יהיה הבדל ח״ו (רצונו לומר: אף־על־פי שלא יהיה הבדל במובן הגשמי).
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 254
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 254
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
