BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 264

״לא תקח האם על הבנים. ביצים אינון — מסטרא דאופנים; אפרוחים — לסטרא נער, מטטרון; בנים — מסטרא דכורסיא, דאיהי סוכת שלום, דאיהי קינא דשכינתא, דאימא עלאה מקננא בכורסיא בתלת ספירן עילאין, עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן — מקננן במטטרון, אימא תתאה כקננא באופן, דאתמי ביה: ״והנה אופן אחד בארץ״. ועוד: שכינתא מסטרא דכורסיא אתקריאת נשר, ומסטרא דנער — יונה, ומסטרא דאופן — צפור, ישכינתא ״דמות אדם להנה״. ועוד שלח תשלח. תא חזי: מלאכא אית, דממנא על עופין דאינון נפשין דאתקריאו צפרין, וסנדלפון שמיה, ובזמנא דישראל מקיימא האי פקודא ואזלת אימא מתתרכא ובנין צווחין, איהו אוליף זכו על עופין דיליה. ויימא לקב״ה: והא כתיב ״ורחמיו על כל מעשיו״, אמאי גזירת על האי עופא דאתתרכת מקינה, וכן מטטרון אוליף זכו על עופין דיליה דאינון רוחין, דפרחין בבני נשא, דמכורסיא אינון נשמתין, ומהאי חיה רוחין ומאופן נפשין, ואינון בבריאה, יצירה, עשיה, בשבת ויומין טבין נחתין עלייהו נשמתין ורוחין ונפשין באורח אצילות, דאינון רוח דקודשא״, וכו׳ (״תיקוני זוהר״, תיקונא שתיתאה).