BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 29

ואולם צריך לדעת, שאף־על־פי שמכנים אנו את הספירות בכינויים האמורים רק בדרך־משל, הנה אין המשל כאן רק עניין חיצוני ורמז בעלמא לנמשל, כי אם מתייחסים הם זה לזה גם באופן פנימי, עצמי, שורשי ועיקרי. לפי דעת המקובלים. יד ימינו של האדם יצאה סוף־סוף, לפי המקובלים, על־ידי השתלשלויות רבות ועצומות, ממידת החסד עצמה; יד שמאל — ממידת הגבורה והצמצום עצמה, שוק־ימין — ממידת הנצח, שוק־שמאל — ממידת ההוד וכו'. לפי שאין לך דבר בגשמי, שאין לו יסוד ושורש ברוחני המתאים לו.