ועל אִלין תרין כתיב: הנסתרות לד׳ אלהינו — אף־על־פי שהחכמה העליונה היא נעלמת והבינה היא גילוי החכמה, מכל־מקום — לגבי כל באי עולם — שתיהן מכוסות וגנוזות. רואים אנחנו מידת חסדו של הקדוש־ברוך־הוא; רואים אנו מידת גבורתו בהנהגת העולם; רואים מידת תפארתו הממזגת את הקצוות, אבל חכמתו ובינתו של הקדוש־ברוך־הוא? — ״החכמה מאין תבוא ואיזה מקום בינה״; ״אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני״; ״מי בא בסוד ד׳ ואיש עצתו ויודיענו״. אמנם רואים אנחנו ״סימני החכמה האלהית בברואים״ (חובת הלבבות, שער הבחינה), אבל החכמה האלהית עצמה והבינה האלהית עצמה, הן רק — ״לד׳ אלהינו״.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 30
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 30
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
