BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 302

״האי עתיקא, סבא דסבין, כתרא עילאה לעילא, דמתעטרין ביה כל עטרין וכהרין, מתנהרין כל בוצינין מיניה ומתלהטין, והוא הוא בוצינא עילאה טמירא דלא אתידע, האי עתיקא אשתכח בתלת רישין וכלילן בחד רישא, וההוא רישא — עילאה לעילא־לעילא, ובגין דעתיקא קדישא אתרשים בתלת, אוף הכי כל שאר בוצינין מהרין מניה כלילן בתלת. עוד: עתיקא אתרשים בתרין. כללא דעתיקא — בתרין הוא. כתרא עילאה דכל עילאין, רישא דכל רישי, וההוא דהוי לעילא מן דא, דלא אתידע, כך כל שאר בוצינין סתימין בהרין. עוד: עתיקא קדישא אתרשים ואסתיים בחד, והוא חד, וכולא הוא חד, כך שאר בוצינין מתקדשין, מתקשרין ומתהדרין בחד, ואינון חד״ (אדרא זוטא, שם).