BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 311

העינים כינוי להשגחה — ואומר הזוהר, כי ב״עתיקא קדישא״ אין כלל בחינת שינה, כי בזעיר אנפין יש לפעמים בחינת דורמיטא, והיא משל להסתרה פנים אבל בעתיקא שם היקיצה שאינה פוסקת השגחה החסדים הנובעים בלי ראשית ובלי סוף, ו״לא ינום ולא יישן שומר ישראל — ישראל קדישא״ — לא ינום ולא יישן ה״עתיקא״, שהוא שומר תמיד ל״זעיר אנפין״, לפי שממנו, מזעיר, מקבלות יניקה, דרך צמצומים והסתרות רבות, גם הקליפות. ולהבליט יותר את הציור אומר הזוהר, כי אין לו, ל״עתיקא״, לא ״גבינין על עינא ולא כסותא״. — לפי שאין לעינים אלה לא עייפות ולא יגיעה.