BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 312

״ההוא מוחא אתגליף ונהיר בתלת חוורין דעילא (או: דעינא). בחוורא הדא מסתחיין עינין דזעיר אנפין, דכתיב: רוחצות בחלב, דהוא חוורא קדמאה, ושאר חוורין אסתחיין ונהרין לשאר בוצינין. מוחא אקרי נביעא דברכתא, נביעה דכל ברכאן מניה אשתכחו, ובגין דהאי מוחא להיט בג׳ סוורין דעינא, בעינא תלא ביה ברכתא, דכתיב: טוב עין הוא יבורך, דהא במוחא תליין חוורו דעינא. האי עינא כד אשגח בזעיר אנפין אנהרן כולהו בחדו. עינא דא הוא כולא ימינא, לית ביה שמאלא: עיינין דתתא — ימינא ושמאלא, הרי בתרין גוונין״ (אדרא זוטא. שם).