״בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא עילאה ההוא רישא דכל רישין דלא אתידע ולא אשתמודע ולא ידעין עילאין ותתאין, בגין כך כולא בהאי מזלא תלייא. בדיקנא דא ג׳ רישין דאמינא מתפשטן וכולהו מתחברן בהאי מזלא ומשתכחין ביה, ובגין כך כל יקירו דיקירותא בהאי מזלא תלייא. כל אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כולהו תליין בהאי דיקנא ומתחברן בהאי מזלא ותליין ביה לקיימא אתוון אחרנין, דאלמלא לא סליק אלין אתוון בעתיקא לא קיימין אלין אחרנין. ובגין כך אמר משה כד אצטריך ה׳ ה׳ תרי זמנא ופסיק טעמא בגווייהו, דהא במזלא תלייא כולא. מהאי מזלא מתכספי עילאי ותתאי ומתכפיין קמיה. זכאה חולקיה מאן דזכי להאי״ (אדרא זוטא, שם).
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 322
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 322
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
