BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 324

ב״מזל״ העליון, בפלא, נמשך הקו העליון (״קוטרא עילאה״) מן הראש לכל הראשים, שלא נודע ולא ניכר לא לעליונים ולא לתחתונים, על־כן הכל תלוי במזל. ב״דיקנא״, בהשפעת האורות ובכללות ההשפעות ההן, הנקרא ״מזל״, מתפשטים שלשת הראשים, שלש הבחינות שב״עתיקא״, שעליהם מדובר למעלה, ועל־כן כל היקר־מן־היקר (״יקירו דיקירותא״) תלוי בו, ב״מזל״. כל האותיות, התלויות בה״עתיקא״, מתחברות ב״מזל״ ובהן קיומן של שאר האותיות, כלומר: קיומם של האורות המתפשטים ביתר הספירות. ועל־כן, כשהיה משה צריך לתפילה נמרצה, זכר ה׳ ה׳ שתי פעמים ופסק את הטעם בין שני השמות, כי אחד רומז ל״מזלא״. ואחד — ל״עתיקא״.