BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 325

״האי עתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, לא אדכר ולא אשתכח, ובגין דאיהו רישא עילאה לכל עילאין לא אדכר בר רישא חדא בלא גופא לקיימא כולא, והאי טמיר וסתים וגניז מכולא. תיקונוי אתתקון בההוא מוחא סתימאה דכולא דאתפשט ואתתקן כולא ונפיק חסד עילאה ותתאה, וחסד עילאה אתפשט ואתקן ואתכליל כולא במוחא סתימאה דא. כד אתתקן חוורא דא בנהירו דא, בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר ותלייא ממזלא יקירא מוחא אחרא, דאתפשט ונהיר לתלתין ותרץ שבילין, כד אתנהיר נהיר. ממזלא יקירא אתנהירו ג׳ רישין עילאין, תרין רישין וחד דכליל לון. ובמזלא תליין ואתכלילן ביה״.