BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 342

״בפלגותא דשערי מתאחדא חד אורחא בארחא דעתיק יומין ומתפרשין מיניה כל אורחוי דפקידי אורייתא. כל מאריהון דיבבא ויללא תליין בכל קוצא וקוצא ואינון מפרשין רשתא לחייביא דלא ידעין אינון ארחין, הדא הוא דכתיב: ״דרך רשעים כאפלה״, וכל אלין תליין בקוצין תקיפין, ובגין כך כולהו תקיפין, ואוקימנא באינון שעיען אתאהדן מאריהון דמתקלא, דכתיב: כל ארחות ד׳ חסד ואמת, וכל־כך בגין דמשכין ממוחין סתימין דרהיטי דמוחא, ובגין כך משתכחי כל חד כפום אורחוי. מחד מוחא באינון קוצין שעיען אתמשכן מאריהון דמתקלא, דכתיב: כל ארחות ד׳ חסד ואמת. ממוחא תניינא באינון קוצין תקיפין אתמשכן ותליין מאריהון דיבבא ויללא, דכתיב בהו: ״דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו״; מאי קא מיירי? אלא לא ידעו, כלומר, לא ידעין ולא בעאן למנדע, במה יכשלו; אל תקרא ״במה״׳ אלא ״באימא״ יכשלו, באינון דמתאחדין בסטר דאימא. מאי סטרא דאימא? גבורה תקיפא מינה מתאחדן מאריהון דיביא ויללא. ממוחא תליתאה באינון קוצץ דאינון באמצעיתא אתמשכן ותליין מאריהון דמידין ואקרון: אפין נהירין ולא נהירין, ובהני כתיב: ״פלס מעגל רגלך״, וכולא אשתכח באינון קוצין ושערי דרישא״ (אדרא זוטא, שם).