BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 20

נכנסה אות ז. אמרה לו: רבון העולם! רצונך לברוא בי את העולם, שהרי בי ישמרו בניך את השבת, שכתוב: ״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ')? אמר לה: לא אברא בך את העולם, שיש בך קרב (זיִן) וחרב חדה ורוֹמח כמַראה נוּ״ן. מיד יצאה מלפניו. נכנסה אות ו. אמרה לפניו: רבון העולם! רצונך לברוא בי את העולם, שאני אות משמך? אמר לה את וה די לכן שאתן אותיות משמי, שאתן בסוד שמי וחקוקות וגלופות בשמי – לא אברא בכן את העולם. נכנסו אות ד ואות ג. אמרו גם הן כדברים האלה. אמר (להן הקדוש ברוך הוא): אף לכן די להיות זו עם זו, שהרי לא יחדלו אביונים מן הארץ, וצריך לגמול עמהם טובות. דל״ת – הרי הוא מסכן; גימ״ל – גומל לה טובה; אל תפרשו זו מזו, ודי לכן לזון זו את זו.