BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 3

בראשית. רבי שמעון פתח: ״הניצנים נראו בארץ״ (שיר השירים, שיר ב'), ״הניצנים – זהו מעשה בראשית; ״נראו בארץ״ – אימתי? ביום השלישי, שכתוב: ״ותוצא הארץ״, אז נראו בארץ; ״עת הזמיר הגיע״ – זהו יום רביעי, שהיה בו זמיר־עריצים. מארת חסר;247בכתוב: ״יהי מארת ברקיע השמים״ נכתבה המלה ״מארת״ בלא וא״ו אחר הא', וזה נדרש לסימן קללה (מאֵרה – קללה). ״וקול התור״ – זהו יום חמישי, שכתוב: ״ישרצו המים״ וגו', לעשות תולדות;248״תור״ בגימטריא ״ישרצו״ (תר״ו). ״נשמע״ – זה יום הששי, שכתוב בו ״נעשה אדם״, שעתיד הוא להקדים עשיה לשמיעה: כתוב כאן ״נעשה אדם״, וכתוב שם: ״נעשה ונשמע״; ״בארצנו״ – זהו יום השבת, שהוא דוגמת ארץ־החיים (שהוא עולם הבא, עולם הנשמות, עולם הנחמות). – (נוסח אחר, דבר אחר): ״הניצנים״ אלו הם האבות שעלו במחשבה, ועלו בעולם הבא ונגנזו שם,249האבות הם בקבלה רמז לשלש המידות: חסד, גבורה, תפארת. (אברהם – חסד, יצחק – גבורה, יעקב – תפארת). ועלו במחשבה, בעולם הבא – בספירת הבינה, כי מספירת הבינה נשתלשלו המידות. ומשם יצאו בסוד ונטמנו בתוך (נוסח אחר: בהם) נביאי האמת,250לאחר שיצאו שלש המידות חג״ת (חסד, גבורה, תפארת) נטמנו בתוך המידות הבאות אחריהן, ב״נביאי האמת״, בנצח והוד, הנקראים נביאי האמת על שום שהם המשפיעים לנביאים. – נולד יוסף ונטמנו בו,251יוסף רמז למידת יסוד: לאחר שנטמנו האבות – חסד, גבורה, תפארת – ב״נביאי האמת״, בנצח והוד, נטמנו במידת יסוד, המידה האחרונה במידות המשפּיעות. נכנס יוסף בארץ הקדושה252מידת יסוד המשפעת נכנסה בארץ, במידת המלכות המקבלת. והקימם שם ואז ״נראו בארץ״ ונגלו שם. ומתי ייראו? בשעה שנגלית קשת בעולם, שהרי בשעה שהקשת נראית יתגלו הם; 253צבעי הקשת, ביחוּד הצבעים: לבן, אדום, ירוק, הם – לפי הקבלה – רמז לאבות, למידות חג״ת: לבן – חסד; אדום – גבורה; ירוק – תפארת. ובאותה שעה – ״עת הזמיר הגיע״ – עת לקצץ את החייבים מן העולם.254גילוי הקשת הוא, לפי האגדה, סימן לחרון אף. ולמה ניצלו? בשביל ש״הניצנים נראו בארץ״,255בזכות האבות – החייבים ניצולים. ואלמלא נראו – לא נשארו256החייבים. בארץ והעולם לא היה יכול לעמוד. ומי הוא המקיים את העולם וגורם לאבות שיתגלו? קול התינוקות העמלים בתורה, ובשביל ילדי־עולם אלה העולם ניצל.257השווה שבת קי״ט, ב': ״אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פי תינוקות של בית רבן״. ״תורי זהב נעשה לך״ אלה הם התינוקות ילדי־עולמים, שכתוב: ״ועשית שנים, כרובים זהב״ (שמות כה).258״כרוב״ – כרביא (כ' שוואית) (ילד, עיין חגיגה ג' ב'). ״שני הכרובים״ – שני הילדים – נצח והוד, לפי הקבלה. בזה יובן היטב המבטא: ״רביין דעלמא״ במקור ו״ילדי עולם״ או ״ילדי עולמים״ בתרגומי. התינוקות העמלים בתורה למטה מעוררים את הכרובים למעלה.