BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 2

רבי חזקיהו (נוסח אחר: רבי אלעזר) פּתח: כתוב: ״כשושנה בין החוחים״ (שיר השירים ב'). מהי שושנה? – זוהי כנסת ישראל238מידת המלכות נקראת בקבלה ״כנסת ישראל״, על שם שהיא כונסת ואוספת את אורותיה מן מידת התפארת – ישראל – המשפיעה בה.. (בשביל שיש שושנה ויש שושנה). מה שושנה שהיא בין החוחים יש בה אודם ולובן, כך כנסת ישראל יש בה דין ורחמים;239מידת המלכות בתור מידה אחרונה יש בה, מלבד רחמים, גם דין. מה שושנה יש בה שלושה עשר עלים, כך כנסת ישראל יש בה שלוש עשרה מידות הרחמים המקיפות אותה מכל הצדדים.240אף על פי שיש במידת המלכות גם דין וגם רחמים, היא נוטה ביותר לדין, ולפיכך נזקקת היא לשמירה של י״ג מידות הרחמים. וכך ״אלהים״ שבכאן241אלהים הנזכר בפסוק ראשון שבתורה הוא, לפי הקבלה, ספירת הבינה (״אמא״), וסוד הכתוב כך הוא: בראשית – בחכמה (תרגום ירושלמי: בראשית – בחוכמתא, ועיין רמב״ן לפסוק זה) ברא (הנעלם, עיין להלן בזוהר: ״מאן ברא לון ההוא דלא אדבר, ההוא סתום דלא ידיע״) אלהים (בינה) את השמים (מידת התפארת, המשפיעה, והיא כוללת בתוכה את כל שש המידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד) ואת הארץ (מידת המלכות המקבלת). משעה שנזכר הוציא שלוש עשרה תיבות להקיף את כנסת ישראל ולשמרה, ואח״כ נזכר בפעם אחרת.242מן ״אלהים״ הנזכר לראשונה בפרשת בראשית (״בראשית ברא אלהים״) עד ״אלהים״ הנזכר שנית שם (״ורוח אלהים מרחפת על פני המים״) – י״ג תיבות, המרמזות, לפי הזוהר, לי״ג מידות הרחמים. למה נזכר בפעם אחרת? בשביל להוציא חמישה עלים תקיפים המקיפים את השושנה,243מן אלהים הנזכר שנית בפרשת בראשית (״ורוח אלהים מרחפת על פני המים״) עד אלהים הנזכר שלישית באותה פרשה (״ויאמר אלהים יהי אור״) חמש תיבות המרמזות – לפי הזוהר – לחמשת העלים התקיפים המקיפים את השושנה העליונה, והם נקראים ישועות. השושנה הגשמית, שיש בה אודם ולובן, שלושה עשר עלים ענוגים בעיקרה וחמישה עלים תקיפים מקיפים אותה, מרמזת – לפי הזוהר – על השושנה העליונה הרוחנית, – מידת המלכות, – היושבת בין החוחים – בין הקליפות והדינים היונקים ממנה – וי״ג מידות רחמים וחמש ישועות שומרות אותה. ואלה החמישה נקראים ישועות, והם חמישה שערים. ועל סוד זה נאמר: ״כוס ישועות אשא״ (תהלים קט״ז) – זוהי כוס של ברכה. כוס של ברכה צריכה שתהיה על חמש אצבעות ולא יותר – כשושנה היושבת על חמישה עלים תקיפים כך הן חמש האצבעות, ו״שושנה״ זוהי כוס של ברכה. מ״אלהים״ השני עד ״אלהים״ השלישי חמש תיבות. מכאן והלאה – אור שנברא ונגנז ונכלל בברית שנכנס בשושנה והוציא בה זרע, וזה נקרא: ״עץ פּרי אשר זרעו בו״ (בראשית ב') ואותו הזרע קיים באות ברית ממש.244לא הרי השפע הרוחני כהרי השפע הגשמי: השפע הגשמי כשהוא יורד ממקום למקום הוא חסר במקום הראשון, לא כן השפע הרוחני. כשהשפע הרוחני יורד ממקום למקום, המקום השני מתמלא אורה והמקום הראשון איננו חסר כלום (משל גשמי לזה: מדליקים נר בנר, ואין הנר הראשון חסר כלום). – על כן ״ההוא דעאל בשושנה״, מידת היסוד, אף–על–פי שהוא מזריע בשושנה, במלכות (כלומר: משפיע בה) אותו זרע – ההשפעה – ״קיים באות ברית ממש״, נשאר ביסוד, המשפיע, כמו במלכות המקבלת את ההשפעה. וכשם שדיוקנו של (אות) הברית נזרע בארבעים ושנים זיווּגים245עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ול״ב פעמים ״אלהים״ שנזכרו במעשי בראשית של אותו הזרע, כך נזרע השם הנחקק המפורש בארבעים ושתים אותיות של מעשי בראשית.246השם בן מ״ב אותיות יוצא על ידי חילופי א״בּ שונים מן הפּסוּק הראשון של בראשית ומן הפסוק השני עד אות ב' של ״ובוהו״.פירשתי את עניין השושנה לפי פשט כוונת הזוהר, אבל כדי שיבין הקורא את הציוּנים שבדפי הזוהר הנקראים ״דרך אמת״, והם בקיצור מופלג מאד לפי עומק קבלת האר״י, אעיר בזה, שלפי קבלת האר״י המשל איננו לשושנה פּשוּטה, כי אם ל״כנסת ישראל״ עצמה (מלכות), והנמשל איפוא הוא לא מידת המלכות, כמו שצריך לפרש על פי הפשט כי אם ספירת הבינה. המלכות נקראת בשם ״רחל״ (״רחל מבכה על בניה״, ״שכינתא בגלותא״). הבינה נקראת בשם לאָה היתה אם לששה ילדים ובת אחת: שש המידות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד; והבת – מידת המלכות. וכוונת הזוהר: כשם שבמלכות יש דין ורחמים, כך שורש הדין והרחמים בבינה. הבינה – לאה – נקראת גם כן ״כּלת משה מלגאו״; כי משה הוא התפארת והדעת: תפארת מלבר, ודעת מלגו; ועל כן כלת משה מלבר היא המלכות, וכלת משה מלגו היא לאה – בינה. אחר כך מעיר בעל הציונים שיש בבינה שורש הדין והרחמים, אבל גוון אין בה; לפי שהגוונים הם רק במידות, והבינה היא למעלה מגוונים. בנוגע ל״י״ג מכילין דרחמי״ הוא מעיר, שהם ״י״ב דידיה״ ו״י״ב דידה״ הכוללים, כי כל מידה היא הוויה שלמה, וישנם י״ב צירופי הוויה והכלל הכולל כולם, – הרי י״ג. בינה–לאה היא ״אימא״, והוציאה ה' גבורות (ישועות) להושיע את המלכות מן הקליפות.