BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 63

הפקודה השמינית, לאהוב את הגר הבא להימול ולהכניסו תחת כנפי השכינה, והיא (השכינה) מַכנסת תחת כנפיה אותם הפורשים מן הצד האחר הטמא ומתקרבים אליה, שכתוב: ״תוצא הארץ נפש חיה למינה״. ואם תאמר, שאותה נפש החיה הכלולה (רק) בישראל היא מזדמנת לכל, חזר ואמר: למינה. כמה אכסדרות וחדרים זה לפנים מזה יש לה לאותה ארץ, שהיא חיה תחת כנפיה: הכנף הימנית (שלה) יש לה שתי אכסדרות אחרות ומתחלקות לשתי אומות אחרות, שהן קרובות ביחוד לישראל, להכניסן לתוך אכסדרות אלו.377לפי דעת הרד״ל שתי אומות אלה הקרובות ביחוד לישראל הן מצרים ואדום. שכתוב: ״לא תתעבר אדומי״ ״ולא תתעב מצרי״ (דברים כ״ג ח'). ותחת הכנף השמאלית (שלה) יש שתי אכסדרות אחרות ומתחלקות לשתי אומות אחרות, והן עמון ומואב; וכולם נקראים ״נפש חיה״; וכמה חדרים סתומים אחרים והיכלות אחרים בכל כנף וכנף; ומהם יוצאים רוחות להפריש את כל אלה הגרים המתגיירים ונקראים ״נפש חיה״, אבל (רק) ״למינה״; וכולם נכנסים תחת כנפי השכינה ולא יותר, אבל הנשמה של ישראל יוצאת מגופו של אותו האילן, ומשם פורחות הנשמות לתוך אותה הארץ, לתוך מעיה לפנַי ולפנים, בסוד: ״כי תהיו אתם ארץ חפץ״ (מלאכי ג'). ועל כן ישראל (הוא) בן יקיר, שהמעים הומים לו, ונקראים ״העמוסים מני בטן״ (ישעיה מ״ו) – ולא מן הכנפים שמלבר; ועוד, הגרים אין להם חלק באילן העליון וכל שכן בגוף שלו, אבל החלק שלהם בכנפים הוא ולא יותר; והגר (הוא) תחת כנפי השכינה ולא יותר, גרי הצדק הם השורים שם ומתאחדים, ולא לפנים, כאמור, ובשביל כך – ״ותוצא הארץ נפש חיה למינה״, ולמי? בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה – הכל שואבים נפש מאותה החיה, כל אחד – למינו כראוי לו.