Beit Elohim, Introduction 7

ומה שהרבינו שכר המועט על המרובה כפי ההכנה כמו שכתבנו למעלה, יתכן לומר כי יצדק באופן זה, שיהיה שכר למי שלא היתה בהכנת טבעו לעשות אלא ג' מצות דרך משל בכל יום ועשאם, ומי שהיה בהכנת טבעו לעשות שש בכל יום ולא עשה אלא ג' שיהיה שכר יותר למי שעשה הג' ובם השלים חק הכנתו ממי שעשה ג' כיון שלא השלים כל חקו, [אבל אם יוסיף יותר גם כי לא השלים חקו], לא יקפח השי"ת שכר ריבוי המצות כי הכל לפי רוב המעשה, וכן בענין הלימוד אם למד אחד ו' שעות ביום ובם השלים חק כל הכנתו, יהיה לו יותר שכר ממי שלמד ג"כ ו' שעות ולא השלים בהם כל חק הכנתו, אבל אם יוסיף יותר גם כי לא השלים חקו עדיין לא יקפח האל יתברך שכרו, והרי הוא כמי שנתן דינר לצדקה חומש ממה שהיה לו ועשיר נתן ג"כ דינר, ואם היה נותן חומש כמו המבזבז היה צריך לתת ה' או י' או יותר יש שכר יותר למי שנתן הדינר שהיה חומש ממונו ממי שנתן ג"כ דינר ולא הגיע לחומש, אבל אם ירבה עוד לתת דינר אחר, גם כי לא השלים לחומש יש לו שכר אחר על הדינר השני שכבר הועיל בו לעניים, כ"ש אם השלים חקו שיהיה לו שכר על הדינר האחד ועל כל דינר ודינר שנתן יותר כמו השכר שיש לו לנותן הדינר, ועם כל זה אינו ראוי שישתבח על הלימוד ועל פעולות הטובות כי מאת ה' היתה לו שהכינו ויסדו על מתכונת הזה אשר היה מוכן ומזומן בטבעו מתחלת בריאתו הנמשכת מאב הראשון אשר היה מוכן לכל טוב להיותו יציר כפיו של הקב"ה ונפוח נשמת חיים באפיו ממנו: