Degel Machaneh Ephraim, Achrei Mot 4

עוד ירמוז אחת בשנה כי ידוע אורייתא וקב"ה וישראל כולהו חד כי האדם הוא הקב"ה בחי' שם הוי"ה ב"ה במילוי מ"ה מספר אדם ואורייתא היא ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת ומשם נמשך האדם דלתתא בבחי' רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכשאדם עוסק בתורה לשמה לשמור ולעשות אזי מקרב כל איבריו לשורשם מהיכן שנמשכו ונתהוו היינו אל התורה ונעשה כל אבר שלו מרכבה למצוה פרטי המתייחס לאותו אבר ונעשה הוא והתורה אחד ביחוד ואחדות גמור כמו יחוד איש ואשה כדאיתא בסבא משפטים לבתר מלילת עמי' בתר שושיפא ע"ש ונעשה עם התורה ביחודא חדא ומבשרי אחזה אלוהאם בזיווג הגשמי והיו לבשר אחד ק"ו באלף אלפי אלפים ק"ו ברחניות שנעשה אחדות גמור ממש הוא עם התורה וזהו שמרמז אחת בשנה היינו שנעשה לגמרי אחד בשנה היינו עם התורה שלומד וה' יעזור לנו לזה להיות מן העובדים לשמה: וע"פ דרכינו הנ"ל נבוא לבאר בעניינא דפסח ומ"ש בזוה"ק אלמלא נטרין ישראל תרין סטרין דנהמא דא לא הוו עיילי בדינא כלל ע"ש כי איתא בכתבי האר"י ז"ל פסח הוא מרמז פה סח ע"כ והנה פה נקרא מלכות כדאיתא מלכות פה וכו' ומלכות הוא בחי' דין ע"ד דינא דמלכותא וכו' והוא בחי' ר"ה בשנה שהוא יומא דדינא ויוה"כ הוא בחי' המתקת הדינים ע"י אמא עילאה כי מלכות יש לה עליה עד עולם הבינה ושם נמתקו כל הדינים בשורשן ושם החיים והחירות והסליחה מצד אמא ע"ד תבוא אמה ותקנח וכו' שהוא לשון כיפור וקינוח וזהו בבחי' שנה שהוא חג פסח ומרמז על המתקת הדינים שנעשה רשימן מיו"כ מהו שמרמז פה סח היינו שמעלין פה שהוא מלכות סח הוא מספר חיים היינו לעולם הבינה כנ"ל וכבר נתבאר שכן הוא ג"כ בנפש ע"י שלומד תורה לשמה נעשה אצלו בחי' יוה"כ כנ"ל שהוא מכניס אלוף בינה בלימודו שהוא בחי' מלכות תורה שבע"פ ורבן נמצא אצלו הוא תמיד בחי' יוה"כ ואין אצלו ר"ה כלל שהוא מרמז על הדין וזהו לא עיילי בדינא כלל כי הוא ממש ענין פה סח שרומז להמתקת הדינים כן הוא אצלו בכל עידן ועידן וזהו הפי' צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים שאצלם אינו יום הדין כלל והבן: