Degel Machaneh Ephraim, Beshalach 22

או יאמר והמן כזרע גד לבן חנני ה' בזה ברחמיו וברו"ח בדרך רמז שיחובר מלת לבן אל כזרע גד ונקדים מה דאית' בגמרא דשבת אתו דרדקי וכו' דאפילו בימי יהושיע בן נון וכו' א"ב אלוף בינה ג"ד גומל דלים ז"ח הקב"ה זן אותך ונותן לך חיים וקושר לך כתרים עי"ש והנה לפי פשוטו כ"א היא ענין בפני עצמו א"ב הוא לומד תורה וג"ד הוא ענין אחר היינו גומל דלים ונראה לתרץ באופן שיש לו חיבור ומישך שייכים להדדי ע"פ מ"ש כבר על פסוק אשרי משכיל אל דל דלכאורה היה צריך לומר חונן אל דל ולא לשון משכיל אבל האמת הוא דידוע אין עני אלא מדעת וזה נמשך מזה מי שהוא עני בדעת הוא עני בגשמיות ג"כ וההיפוך בהיפוך ואף שלכאורה חוש הראיות מכחיש זה אך בוודאי יש דברים בגו ולא ניתן להעלות על הכתב ונמצא עיקר הצדקה וחנינה לדל הוא כשמרח' עליו להשכילו דעת ויהיה עשיר בדעת ממילא יסתלק ממנו גם עניות גשמיות והיינו שממשיך שכל ודעת לידע חסרונותיו וירגיש גדול עזבם ואז ממילא יהיה עשיר בגשמיות ג"כ וזהו אשרי משכיל אל דל היינו שרואה ויודע איך להמשיך שכל אל דל ובזה יבוטל ממנו העניות לגמרי בגשמיות וברוחניות והוא שרמזו חז"ל בדבריהם אלוף בינה גומל דלים היינו שבכך הוא גומל דלים שאלוף לו בינה ושכל וזהו עיקר החנינה לדל ומה שתלה הדבר ביהושיע שאמר שאפילו בימי יהושיע לא איתמר וכו' יש דברים בגו ויש לאלוה מילין להבין זאת ואין כאן מקומו: וזהו שרימז הפסוק והמן כזרע גד לבן היינו פרנסה שמכונה בשם מן ע"ש שצריך הכנה הוא כמו גד היינו גמילות חסדים ר"ל כמו שמרחם על הבריות כך מרחמין עליו מן השמים כזרע גד היינו צדקה כמו זרעו לכם לצדקה ואח"כ מפרש איך יהיה אופן גמילות חסדים לב"ן ר"ת ל"ב נתיבות היינו שממשיך לו חכמה מל"ב נתיבות חכמה ודעת והמש"י: