ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד היא תמוה גדולה מה ענין לב לעורף וי"ל בזה ע"פ ששמעתי מאא"ז זללה"ה על מדינה א' ששאלו במכתב להרמב"ם ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה ומה שדרשו חז"ל בגמ' מן הפסוקים אמרו שיש לדורשם באופן אחר ולא רצה להשיבם הוא בעצמו דבר אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן תבון שהוא ישיבם וזה תוכן דבריו בקיצור נמרץ ע"פ חכמת הטבע כי מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם ומהדם יורד אל הכבד ומהכבד עולה הברירות אל הלב ומהלב יורד המובחר והדק אל המוח ושם שורה השכל וחיות של האדם ומי ששומר עצמו ממאכלות המותרות והאסור והטמא נעשו דמיו צלולין וטהורין ויש לו לב טהור והמוח והחיות שלו נעשה חיות טהורו' להשיג אמיתית החיות שהיא אלהות של כל העולמות המחיה את כולם ומי ששומר עצמו יותר ומקדש את אכילתו ע"פ דרכי ה' ותורתו נעשה מזה בנין אב והיא השכל לכל רמ"ח איבריו ומתקדשים ומתטהרים וכן להיפוך ח"ו נעשה בנין אב שכל עכור ומעופש בדיעות זרות וחיות שלו נעשה בחי' מת והיא אבי אבות הטומאה לכול' ורמ"ח איבריו נטמאי' וטמא טמא יקרא לכל דבר ונעלם ממנו אמיתת החיות שהיא אלקות של כל העולמות ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים הם אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם לכן התנאים ואמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשן שלא יתגאלו בפת בג המלך הזקן וביין משתיו ולכן האירו אור שכלם והיה שורה עליהם רוה"ק לפרש כל מאמר סתום בדת התורה הקדושה כי שרתה עליהם כח אלוה אשר הוא ואורייתא כולא חד ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים אבל אנשים הללו בוודאי טמאים ונטמאו דמם ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם במאכלו' האסורות והטמאים ולכך החיות שלהם נוטה למינות ואפיקורסות ולא יוכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו הבנוים ע"פ שכל אלקי עולם ומלך עליון והואיל והעיזו פניהם ויצאו לחוץ פתאום יבוא עליון הכורת וכרות יכרתו אותם וכל אשר להם וכך ענאה להם כי לא היו ימים מועטים עד אשר בא עליהם מלך גדול והרג אותם וביזז כל אשר להם ע"כ תוכן דבריו ועתה אתחיל לפרש הפסוק כי מהכבד עולה המובחר אל הלב ומשם יותר הברור והמזוקק אל המוח וכלל זה ידוע כי השכל האמת נקרא פנים והתנגדות לזה נקרא עורף והוא שרמזו בש"ס עורף למול היינו נגד פנים שהיא התנגדות אל הפנים ומהיכן יוצא זה התנגדות בוודאי מחמת שלא שמרו את לבבם כי כשהלב היא טהור אזי המוח ג"כ טהור כי משם עולה הברור אל המוח ובוודאי נכנע עורף אל הפנים וזהו ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד והמשי"ב:
דגל מחנה אפרים, עקב 17
Degel Machaneh Ephraim, Eikev 17
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
