Degel Machaneh Ephraim, Eikev 18

אחר כותבי זה מצאתי בכתבי הקודש של מוהר"י יוסף הכהן נר"י: וז"ל והענין דשמעתי ממורי בשם שו"ת כתבי הרמב"ם ז"ל ששאלו איך מרומז ת"ה בתורה ואי מכח הוכחת רז"ל הלא יש להוכיח וכו' והשיב הרמב"ם אני אבאר לכם סיבת הויתכם מאין נמשך לכם ספק זה כי אותם שהם בני אברהם יצחק ויעקב וכו' והנה יש שמים וארץ וז' כוכבי לכת ובדמותן יש בני אדם וכו' ויש לשאול מ"ט לא רצתה הארץ להיות בחי' שמים וצ"ל שלא ניתן זה הדעת להארץ להתאוה להיות בחי' שמים וז"ש לצביונים נבראו לדעתם נבראו וכן לענין בני אדם שיש צורך לעולם להיות ג' כתות ניתן לזה דעת שיתאוה להיות בחי' שמים וזה לבחי' הארץ וכו' וכ"ת א"כ תיקשי בחירה וידיעה וכו' ויצירת האדם ומאכלו האוכל נתברר במעיו: ע"י המרה הזורקות טיפה נברר הגס לצואה בחי' ב' למי רגלים ג' לזיעה ד' צפרנים ושער ה' נבלע בכבד וטחול וכו' ומשם נברר הטוב והצלול ונכנס ללב ומוח ומזה נעשה השכל ומדברכם שאתם כופרים בדברי חז"ל לא נזהרתם ממאכלי איסור א"כ נעשה השכל שלכם מדברים טמאים וטריפות והשכל נמשך להכריע אל הטומאות והטריפות שנעשה השכל ממנו א"כ איך תוכל להכריע בשכל שלכם וכו' ואתם משורש סדום ועמורה והסוף שלכם וכו' ודפח"ח ואח"ז נכתב וכן ביאר מורי כי דם האדם נמשך משם אהי"ה וכו' וכשיש עכירות בדם אזי הוא בבחי' אחוריים גימ' תשכח וכאשר היא בפרטות אדם א' כן היא בכללות הגלות הנמשך משכחה ר"ל וההיפוך הגאולה וכו' ודפח"ח ע"כ ולפי דרכינו הנ"ל ע"פ שאנו עסוקין בו ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם כי משם השכחה וע"ד הנ"ל בשם אא"ז זללה"ה לא תקשו עוד והמשי"ב: