עוד י"ל פסל לך שני לוחות וכו' אשר שברת וכו' והיה נכון לבוקר וכו' יש בזה רמז ע"ד הידוע כי כל בר ישראל יש לו שורש ואות בתורה ע"ד אורייתא וקב"ה וישראל חד אינון וכשאחד מישראל חוטא ח"ו הוא פוגם באותו אות שבתורה אשר אחיזתו בה ומחשי' אורה וכשחוזר בתשובה הוא חוזר למקומה הראשון להאיר אורה של תורה מחדש והוא שרימז כאן אחר שחטאו ישראל בעגל וידוע שהפגם נמשך למשה ג"כ כמ"ש לך רד כי שחת עמך וזהו פסל לך שני לוחות אבנים היינו אותיות ותיבות אשר היה מקודם אשר שברת וקלקלת וכו' תראה לבנות ולתקן מחדש אור התורה והאותיות וזהו פסל לך דייקא בך בעצמך היינו שיאירו בך האותיות כמקודם החטא והוא שרימזו חז"ל באמרם הפסולת יהיה שלך כי ידוע השב מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות והוא שאמר הפסולת היינו זדונות שהם מצד עכירות הקליפה יהיה ג"כ שלך שהכניסם לקדושה ע"י תשובה מאהבה וכו' והיה נכון לבוקר הנה נכון בהיפוך ג"כ נכון והוא מרמז על בחי' אהבה ויראה שהוא מד"הד ומד"הר והיינו שישוב באהבה ויראה ועוד מרמז שיראה להפוך מד"הד למד"הר וזהו לבוקר היינו שיזריח אור בוקר בחי' חסדים גמורים ועד"ז י"ל על פסוק נכון לבו בטוח בה' סמוך לבו לא יירא וכו' והבן:
דגל מחנה אפרים, כי תשא 26
Degel Machaneh Ephraim, Ki Tisa 26
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
