Degel Machaneh Ephraim, Lech Lecha 14

בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וכו' ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי וכו' ותרא כי הרתה וכו' ותעניה שרי ותברח מפניה וכו' ויאמר שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה וכו' עד על כן קרא לבאר באר לחי רואי וכו' י"ל שמרומז בפסוקים ענין הדרכת האדם בעסק לימוד התורה ועבודת הש"י ב"ה ע"פ מה שאמר ר' נחמן הארידענקר ז"ל על פסוק זה בא נא אל שפחתי וכו' ואני אבוא אחריו למלאות דבריו ולהוסיף על דבריו הקדושים במקראי קודש שאחריו כי שמעתי ממהר"נ הנ"ל על פסוק בא נא אל שפחתי וכו' דמי שעוסק בתורה ועבודה שלא לשמה נקרא בחי' שפחה וזהו בא אל שפחתי היינו שילמוד ויעסוק אף שלא לשמה אולי אבנה ממנה היינו שהשכינה אומרת כן אולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה ע"כ ויש להבין ולהסביר דבריו הקדושים שאמ' שפחה היא בחי' שלא לשמה כי האמת הוא מי שלומד תורה לשמה ולא לשום צד הנאה וקיבל שכר רק עובד הש"י בזה באמת הוא בחי' בן שזהו נקרא עושים רצונו של מקום שבוודאי זהו רצון המקום ב"ה אבל מי שעוסק בתורה ועבודה שלא לשמה רק לשום איזה צד הנאה וקיבל שכר הוא נקרא בחינת עבד ושפחה שכל עמלם הוא רק לקבל שכר מאדונם והשכ' הוא בעיניהם עיקר התכלית שכל השתדלות פעולתם היא רק בשביל השכר וכמה מדרגות יש בענין זה יש שהוא בחי' עבד ויש שהוא בחי' אמה ושפחה ותורה לשמה הוא בחי' גבירה ומלכה שע"י עבודה לשמה ממליכים הקב"ה ושכינתיה בכל העולמות וגורם התגלות אלהותו ומלכותו בכל משלה ונכנעים כל הקליפות תחת יד הקדושה וזהו שמרומז כאן בפסוק ע"פ דברי מוהר"נ הנ"ל ותאמר שרי אל אברם היינו השכינה כביכול כשהיא רואה שאין האדם יכול ללמוד ולעשות בתחלה תיכף לשמה באמת ובתמים מחמת היצה"ר השוכן בקרבו אזי הוא מכניסה בלב האדם לעשות שלא לשמה ועיקר כוונתה היא כמאמרם ז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה וזהו בא אל שפחתי שהוא בחינת שלא לשמה אולי אבנה ממנה שיתהווה ממנה בנינה שיהיה לשמה התכלית האמיתי וזהו הדרך הטוב והנעים כשבא אח"כ לשמה אזי הוא מעלה אפי' הלימוד שלא לשמה כי נעש' כסא זה לזה כידוע בשם אא"ז נ"ע זללה"ה אבל יש בני אדם המתחילים ללמוד שלא לשמה ונשארים בזה כל ימיהם לעולם ואינם מגיעים כלל להתכלית האמיתי ח"ו ולא עוד אלא שבאי' לגדלות והתפארות מאוד ומבזין הצדיקים הלומדים מעט בכוונה באומרם ידינו רמה כי מלאו כריסם בתורה הרבה וזהו שמרומז בפסוק ותרא כי הרתה היינו אותו שהוא בחי' שפחה כשרואה שכבר הוא למד תורה הרבה וזהו הרתה ע"י מילוי כריסו בתורה גם הרתה גימ' תורה עם הכולל ותקל גבירת' בעיניה היינו שנעשו נבזים ונמאסים בעיניו אותם הצדיקים הלומדים מעט בכוונה דלבא לשמה שזהו גבירת' בחי' גביר' כנ"ל גם מספר גברת' והרתה שווין והוא לרמוז ע"ד אין בין חמץ למצה וכו' כי למראה עינים אינו ניכר העוסק לשמה מן העוסק שלא לשמ' שהוא ענין ועסק אחד ואינו תלוי ביניהם רק נקודה א' אמיתת הלב ההפרש ביניהם וכשהשכינה כביכול רואה זה כי השליכו תורת אמת ח"ו ארצה ונשארים בשטותם שהתחילו ללמוד ולעשות אז הוא מתרעמת וקובלת מאוד על שמתחלה הכניסה בלבו זה שילמוד שלא לשמה כי לא הועילה כלל בזה ואדרבא מגרע גרעה וזש"ה אנכי נתתי שפחתי וכו' היינו שמה שהתחיל כלל ללמוד היה ממני שאני הכנסתי זה בלבו אילי יבוא לתכלית אמיתי ועתה למה זה אנכי כי ותרא כי הרתה כנ"ל ואקל בעיניה שכביכול השכינה והצדיקים המדבקים עצמם אל האמת מדת גבירה הם נבזים ונמאסים בעיניו ובזה גורמים ותעניה שרי ותברח מפניה היינו השכינה כביכול מענת ומשפלת אותו האדם שהדביק עצמו לבחי' שפחה ותברח מפניה י"ל שקאי על השכינה והתורה כביכול שהוא בורחות ממנו ומשכח תלמידו כמו ששמעתי כמה מעשיות מבני אדם כאלו שנשתכח תורתם לגמרי מהם ואינו עושה פירות כלל אבל יראת ה' באמת הוא יכבד היינו אותם שלומדים מעט בכוונה לשמה הם ילכו ויצמחו ויעשו פירות ויגדלו למעלה למעלה לגודל אמתתם ותורתם תורת אמת וכשהוא רואה זה ומכיר האמת ושב עי"ז בכל לבו ובכל נפשו לה' וזש"ה שובי אל גבורתך שיעסוק שוב בתורה לשמה בחי' גבירה ולא לשום צד הנאה וחשוב בעיניו מאוד אותם הצדיקים הלומדים מעט בכוונה כי טוב מעט בכוונה וכו' וזהו והתעני תחת ידיה שהוא משפיל א"ע לפני הצדיקים ואז יאמר לה מלאך הרבה ארבה את זרעך היינו שיהיה עושה פירות בתורתו תורת אמת ומעל' את לימודו שלא לשמה כנ"ל על כן קרא לבאר ההוא באר לחי רואי היינו שיזכה מחמת לימוד תורה לשמה שנעשה כמעיין המתגבר וכבאר מים חיים כמאמרם ז"ל והוא מחמת לחי רואי שמקיים שויתי ה' לנגדי תמיד ורואה תמיד לנגד עיניו שלפני חי עולמים הוא עומד והבן: