Degel Machaneh Ephraim, Masei 5

עוד י"ל ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם: יש להעיר בזה כפל הלשון ושינוי הלשון כנ"ל ויבואר ע"ד שאמרתי ע"פ מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל להבין השינוי תואר יעקב ישראל גם ענין אוהל ומשכן ויבואר ע"פ מה שקבלתי מרבותי ע"ה ע"פ מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ היינו שכל מצעדי גבר מאתו כוננו לאיזה סיבה אשר יחפוץ בדבר האדון ב"ה להוליכו בדרך ההוא כמו שיבואר אך האדם ודרכו יחפץ כי הוא חפץ בדרך זה לצורך עצמו ובאמת הכל הוא דרך הקב"ה וה' עשה שיחפוץ לילך בדרך זה לסיבה הצריך להאדון ב"ה והיינו שמפרש כי יפול לא יוטל היינו הנצוצין קדישין שנפלו ונטבעו בעמקי הקליפות לא יוטל לשון התנשאות כמו וינטלם וינשאם היינו לשון בתמיה לא יוטל איך אפשר שלא יתנשא ויתרומם לשורשו ומקורו כי לא יודח ממנו נדח מי כהחכם האדון ב"ה שולח רצון להצדיק לילך בדרך ההוא וע"י מחשבותיו הקדושים ועבודתו הקדושה הוא מעלה ומנשא הנצוצין קדישין לשורשם ומקורם: והנה ידוע יעקב הוא מדריגה קטנה וישראל הוא מעלה גדולה כמו שיבואר מהו שם ישראל וזהו שכתוב מה טובו אוהליך יעקב כי אוהל הוא דרך עראי והוא כינוי לנסיעה ממקום למקום והוא מתכנה ע"ד הצדיק שהוא טוב אף שהוא יעקב מדריגה קטנה והטעם משכנותיך היינו המשכן והקביעו' מקומו הוא מכונה בשם ישראל היינו מדריגה עליונה כדאיתא ישראל אותיות לי ראש והיינו כשישראל יש להם ראש ומנהיג שהוא בסוד הדעת והמחשבה והחכמה והם דבוקים בו אז מכוני' בשם ישראל כלומר לי ראש היינו שיש להם ראש ומנהיג וגם הצדיק עצמו הוא מכונה בשם ישראל ע"ש לי ראש היינו שהוא מדובק תמיד למקור שהיא החכמה שהיא המקור וראש וחכמת אדם תאיר פניו ובאור פני מלך חיים גם החכמה תחיה בעליה נמצא כשדבוק לחכמה הוא דבוק למקור מים חיים הנובע תמיד בלי הפסק רק הולך ומתגבר תמיד והנה אחר דתכמה שריא ע"כ גם בינה שריא שם ע"ד שהן תרין ריעין דלא מתפרשין ולכך ראש היא אותיות אשר שהיא בסוד הבינה המאשרנו כידוע וע"ד הנאמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי בסוד הבינה ויובלא נפקו ממצרים כדאיתא בזו"הק וזהו שמרמז לי ראש וגם לי אשר היינו שהוא דבוק לחכמה ובינה והכל מרומז בשם ישראל: והוא שאמר מרע"ה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כ"א ליראה וכו' להבין מלת ועתה והיינו כי אע"פ שמשה רבינו עליו השלום היה עניו מאוד מכל האדם עכ"ז הכיר והשיג איכות עצמו ומדריגה העליונה שהיה דבוק בו ואיך שהוא הראש ומנהיג של ישראל והוא שאמר ועתה בעת הזאת שאתם מכונים בשם ישראל היינו שיש לכם ראש ומנהיג כמוני הוא עת ליראה את ה' כי כעת היא מילתא זוטרת' ואם לא עכשיו אימתי וכן הוא בכל דור ודור לפי דור דורשיו ומנהיגיו כשיש להם ראש ומנהיג נקראים ישראל אותיות לי ראש כנ"ל: והוא שאמר שטובים הנסיעות והדרכים של הצדיק המכונים בשם אוהלים כי אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור וכו' משכנותיך היינו המקום הקביעות שהוא דבוק בו הוא ישראל אותיות לי ראש היינו שדבוק לחכמה שהוא ראש ומקור מים חיים וכו' כי החכמה תחיה בעליה ובמקום שמחשבתו של אדם שם הוא כולו אף שבעצם אינו עומד במקום מחשבתו עכ"ז גופא בתר רישא גרירא וזהו שאמר כנחלים נטיו היינו כמו שהנחל נמשך ונתפשט ממעין הנובע אף שהוא חוץ ממעין הנובע עכ"ז הנחל דבוק למקור והמקור לנחל ולאחד יחשב ואין ביניהם הפרש כלל כיון שבראשו הוא מחובר למעין כן הוא ג"כ בענין נסיעה של הצדיק שהוא דבוק תמיד למקור אף שהוא לפעמים במדריגה קטנה המכונה בשם יעקב עכ"ז הוא טוב לטעם משכנותיך ישראל שהמשכן וקביעות שלו שהוא דבוק שם הוא ענף עליון הנקרא ישראל וכו' וממילא במקום שמחשבתו שם הוא כולו בסוד אחדות אחד ואין הפסק כלל: וזה י"ל שמרמז ג"כ הפסוק בקיצור נמרץ: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיה' על פי ה' היינו ממקום מוצא ודביקות שלהם נמשך ונתפשט לכל מסע ומסע שלהם: ואלה מסעיהם למוצאיהם היינו לרמוז כל מסעיהם שהלכו בהם היו מחוברים ודבוקים להמוצא ומקור ושורש שלהם והכל הולך אל מקום אחד כמו הנחל הנמשך ממקור אף שכולו חוץ למקור אך שבראשו הוא מתאחד למקור כנ"ל והמש"י: