Degel Machaneh Ephraim, Shmini 12

או יאמר ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף ויקצוף משה על אלעזר ועל איתמר בניו הנותרים לאמר הנה בכאן יש כמה דיקדוקים א' תיבת דרש דרש ב' תיבת הנותרים נראה מיותר ג' תיבת לאמר אין לו שחר והנה מפרשי התוה"ק תירצו כ"א בזה לפי דרכו וגם אנו נאמר בזה לפי דרכינו על דרך שאמרתי כבר דרך רמז על מאמר חז"ל יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ה' חטאת טמא שאכל חלב וכו' ביום הכפורים והארכתי בזה שקאי על עסק התורה שמכונה בשם אכילה כמ"ש לכו לחמו בלחמי והוא שרימזו חז"ל שיש שלומד וחייב על הלימוד ההוא ה' חטאת וענין ביוה"כ היינו כשיש חכם בעיר או בעולם וידוע מאמר חז"ל בשעה שהחכם יושב ודורש הקב"ה מוחל עונותיהם ומי שמשליך דברי החכם אחרי גוו ואינו רוצה להתקרב לחכם לשמוע ממנו דברי תורה מחמת שאינו רוצה לעזוב לימודו ולומד אז דווקא בוודאי חייב על הלימוד ההוא חטאת והוא ביוה"כ היינו שלומד בשעה שהחכם יושב ודורש שאז הוא יוה"כ שהקב"ה מוחל עוניתיהם כנ"ל וידוע אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות וע"כ כיון שאנו מכניס אותו לחטאת ע"כ נכנס בו רוח שטות היינו שהוא שוטה וגס רוח שסבור בדעתו שהוא בעצמו חכם ואין צריך לחכם אחר שיכול הוא עצמו לאמר דברי תורה כמו חכם וזה י"ל שמרמז הפסוק בדרך רמז ובדרך מוסר ויתרצו הדקדוקים הנ"ל ואת שעיר החטאת היינו ע"ד מאמר חז"ל עון וחטאת אשר יעשה האדם קונה קטיגור א' שנעשה קליפה ר"ל מכל עון וחטאת והוא שאמר שעיר היינו הקליפה כמו ושעירי' ירקדו שם הנעשה מחטאת וזה שעיר החטאת דרש דרש משה היינו כשהחכם שהוא בחי' משה דורש דברי תורה הן מה ששמע מרבותיו בשביל רבותיו והן דברי עצמו ע"פ הקדמונים שקיבל מרבותיו והוא בבחי' דרישה ולכך כפל דרש ואז והנה שורף היינו בזה הוא שורף ומבטל הקליפה של עונות ישראל ולהבה תלהט רשעים וכו' בשעה שהחכם יושב ודורש וכו' ויקצוף משה וכו' הנותרים היינו הצדיק כועס על אותם הנותרים בביתם ואינם הולכים לשמוע דברי תורה מפיו כדי ומחול עונות' ואף שמש' היה עניו מאוד עכ"ז כעס על הדבר לצד גודל המושג מזה ופי' הפסוק זהו שנשארו בביתם ולא הלכו אל החכם הוא לאמר היינו שבדעתם נחלט שהם עצמם יוכלו לומר תורה כמו החכם כנ"ל וע"ז כעס משה והבן: