Degel Machaneh Ephraim, Toldot 10

ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדום האדום הזה וכו' צריך להבין כפל האדום וי"ל דזה גלוי לכל בעלי הדעת כי סוד האדם הוא בכל העולמות ובכל הדוממים וצומחים וחיים ונבין זה ע"ד משל ודמיון כשאדם אינו אוכל כמה ימים הוא יכול למות ברעב וכשאוכל כזית לחם הוא משיב נפשו בזה ממילא נשמע שיש בכזית זה סוד אדם שלם והיינו החיות הרוחניות שבתוכו כח אלוקות אשר הוא בסוד אדם וכן הוא בכל הדברים והוא החילוק בין הצדיקים עובדי ה' ובין רשעי ארץ ר"ל כי הצדיקים מדבקים עצמם תמיד בכל דברים גשמיים לשורש החיות שבהם ד"מ כשהצדיק אוכל אינו אוכל רק לשובע נפשו הרוחניות שיוכל לדבק עצמו בעבודת הבורא ב"ה: וכן בכל הדברים הגשמיים כשעוסק בהם אינו מדבק לגשמיות הדבר רק לפנימיותו סוד חלק אלוה שבתוכו ולכן יש צדיקים שגופם זכים ג"כ והרשע עושה להיפוך אינו מדבק עצמו כלל לרוחניות הדבר רק לגשמיות הדבר וידוע שדבר המחיה כל הדברים היא חכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית גם החכמ' תחיה בעליה והחכמה נקרא בשם בכור וזהו קדש לי כל בכור כי הוא חכמה שהוא בחי' קודש ולכן כשראה יעקב בדברי עשו שהכפיל בדבריו מן האדום האדום הזה ורימז בזה שאינו חפץ כלל ברוחניות הדבר רק מן האדום הזה שהוא ממש הגשם: אז אמר מכרה כיום את בכורתך לי שלא יהיה לך שום חלק כלל בחיות כל הדברים שהוא בחי' בכור כנ"ל נמצא עולה יפה התכת הפסוקים אחר דברי עשו הלעיטני נא וכו' אמר לו יעקב מכרה את בכורת' לי כי זה תלוי בזה כנ"ל: וזהו חלק עוה"ז ועוה"ב שאמרו חז"ל שחלקו ביניהם והבן רוב דברי אלו קבלתי ע"פ הקדמה ששמעתי מן המנוח מוהר"ר נחמן הארידענקיר זללה"ה: