ויאמר יעקב אל עשו השבעה לי וישבע לו הנה האוה"ח פירש בכאן פילפול גדול איך שכוונת יעקב היה בכל דבריו להעמיד על צד הדין שלא יוכל עשו לטעון אח"כ שום טענה ע"ש ואענה גם אני חלקי כי ידוע ששבועה צריכה להיות על דעת המקום ועל דעת הב"ד ואיך מרומז כאן שישבע ע"ד זה וי"ל כי לכאורה גם תיבות לי מיותר והיה די לומר השבעה סתם אך י"ל שבתיבת לי שאמר רימז לו ענין זה כי ידוע אברהם יצחק יעקב הם תלת דיינין כנ"ל בשם אא"ז נ"ע זלל"הה ויעקב היה כלול מכולם שלימותא דאבהן נמצא היה הוא עצמו ב"ד גם ידוע שיעקב היה מרכבה להשם הוי"ה ב"ה כנ"ל זה כמה פעמים וכמ"ש האוה"ח על פסוק והיה ה' לי לאלקים עיי"ש וכך עלתה בידו שנעשה מרכבה להשם הוי"ה ב"ה שהוא גימ' מקום בהכאה נמצא בזה שאמר יעקב השבעה לי היינו שישבע לו כלל שניהם כי הוא היה בחי' ב"ד ותהא שבועה ע"ד ב"ד וגם ע"ד המקום כי היה מרכבה להשם הוי"ה ב"ה שהוא מספר מקום בהכאה כנ"ל וק"ל:
דגל מחנה אפרים, תולדות 11
Degel Machaneh Ephraim, Toldot 11
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.