וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וכו' ופירש"י וארא אל האבות והנה דברי רש"י אלו אין להם שום ביאור מה רוצה רש"י בזה וי"ל לפע"ד אשר חנני ה' ברחמיו וברו"ח כי זה וודאי ואמיתית כי התורה ניתנה בלא נקודות והטעם הוא כי יש ע' אנפין לאוריית' ונדרשת התורה בנקודות השייך לענין הדרוש פנים מפנים שונים ויוכל לנקוד התורה בכל נקודות שרוצים שיעלה יפה ענין הדרוש ויש לזה רמז מה שנזכר בתיקונים בענין פתח אליהו וכו' מלכות פה ותורה שבע"פ קרינין לה וידוע שמלכות הוי"ה שלה בלי ניקוד והיינו כי מלכות הוא סוד תורה שבע"פ וא"א להיות בניקוד כי ע' פנים לתורה וצריך לדרוש פעם בניקוד זה פעם בניקוד אחר לפי ענין הדרוש והנה ידוע אברהם היה מדת החסד שהוא אל ויעקב היה בו ג"כ מדת החסד שהוא אל כמ"ש ויקרא לו אל אלהי ישראל ופרש"י אלהי ישראל קראו ליעקב אל וכו' עי"ש וזה י"ל שמרמז וארא אל "וארא מספר יצחק "אל בצירי שהוא חסד הם האבות כי אל הם אברהם ויעקב שהם בחי' אל כנ"ל ויצחק שלא היה בחי' אל וארא מרמז עליו שהוא מספר יצחק נמצא בתיבת וארא אל כלולים האבות והוא שפירש"י אל האבות שבתיבות אלו נכללו האבות והבן:
דגל מחנה אפרים, וארא 2
Degel Machaneh Ephraim, Vaera 2
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Degel Machaneh Ephraim, Korets, 1810 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.