Duties of the Heart, Fifth Treatise on Devotion 2

אֲבָל בְּמָה יִהְיֶה יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה לֵאלֹהִים לְבַדּוֹ. בַּעֲשָׂרָה עִנְיָנִים.

כַּאֲשֶׁר יִתְקַיְּמוּ בְּלֵב הָאָדָם וְיִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ כִּי הֵם אַדְנֵי עֲבוֹדָתוֹ וְשָׁרְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ יִשְׁלַם יִחוּדוֹ בָּהֶם לְשֵׁם הָאֵל וְלֹא יִפְנֶה אֶל זוּלָתוֹ וְלֹא יְקַוֶּה בִּלְעָדָיו וְלֹא יְכַוֵּן בָּהֶם זוּלָתִי רְצוֹנוֹ.

הָרִאשׁוֹן יִחוּד הָאֱלֹהִים בְּלֵב שָׁלֵם כַּאֲשֶׁר קָדַם בִּתְחִלַּת סִפְרִי זֶה.

וְהַשֵּׁנִי הַבְּחִינָה בְּטוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וְהַתְמָדָתָן עָלָיו כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ בּוֹ.

וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הָעֲבוֹדָה לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר זָכַרְתִּי בּוֹ.

וְהָרְבִיעִי שֶׁיּוֹדֶה בַּבִּטָּחוֹן עָלָיו מִבִּלְתִּי הַבְּרוּאִים.

וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיַּאֲמִין כִּי הַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק אֵינָם בְּיַד נִבְרָא וְלֹא בִּיכָלְתּוֹ מִבִּלְתִּי רְשׁוּת הַבּוֹרֵא.

וְהַשִּׁשִּׁי שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ.

וְהַשְּׁבִיעִי שֶׁיַּעֲזֹב הַיִּפּוּי לִבְנֵי אָדָם.

וְהַשְּׁמִינִי לְפַנּוֹת לִבּוֹ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם בְּעֵת שֶׁהוּא עֹשֶׂה לעוה״ב.

וְהַתְּשִׁיעִי שֶׁיִּירָא מֵאֱלֹהִים וְיֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ.

וְהָעֲשִׂירִי שֶׁיִּוָּעֵץ עִם הַשֵּׂכֶל בְּכָל הִרְהוּרֵי הַיֵּצֶר בְּלִבּוֹ וּלְקַבֵּל עֲצָתוֹ מִבִּלְתִּי עֲצַת יִצְרוֹ: