Duties of the Heart, Fifth Treatise on Devotion 3

אֲבָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר יֻשְׁלְמוּ בְּיַחֲדָם לָאֵל בְּעֵת עֲשׂוֹתָם הֵם מַעֲשֵׂי הָעֲבוֹדָה שֶׁמְּקַוִּים בָּהֶם רְצוֹן הָאֱלֹהִים וְהֵם כָּל הַמִּצְוֹת הַנִּרְאוֹת עַל הָאֵבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה בָּהֶם לְזוּלַת הָאֵל, וְתִהְיֶה כַּוָּנַת עוֹשֵׂיהֶם לְהִזְדַּיֵּן בָּהֶן אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וּלְקַוּוֹת כְּבוֹדָם וְשִׁבְחָם עַל עֲשׂוֹתָם,

אֲבָל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת לֹא יִתָּכֵן בָּהֶם חֹנֶף וְלֹא כָּבוֹד וְלֹא שֶׁבַח לְמִי שֶׁמְּקַיֵּם מֵהֶם דָּבָר מִפְּנֵי שֶׁאֵין ב״א יוֹדְעִים אֶת לְבָבוֹ אַךְ הוּא מְכַוֵּן בָּהֶם לְשֵׁם הַמַּשְׁקִיף וְהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיהו י״ז:י׳) אֲנִי ה׳ חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְאָמַר (דברים ל) הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳: