Gevurot Hashem, Second Introduction to Gevurot Hashem 11

ונחזור לדברינו, הנה יש קצת מחכמי עמינו, כמו הרלב"ג בדבריו, התחיל לחקור על הנפלאות, ואמר שיש נפלאות בעצם, ויש במקרה. יש בעצם; התהפך המטה לנחש (שמות ד, ג), והמים לדם (שם פסוק ט). ויש במקרה; הפך היד של משה רבינו עליו השלום להיות מצורע (שם פסוק ו), וכן יבושת יד ירבעם על המזבח (מ"א יג, ד). ועוד יש קצת נפלאות שידע הנביא קודם בואם, ויש אשר לא ידע בהם קודם בואם. ואשר ידע הנביא קודם בואם שני מינים גם כן; האחד, שהתפלל הנביא לפני בואם, כמו אלישע שהתפלל שיכה האנשים בסנוורים (מ"ב ו, יח), ולהחיות בן האלמנה (מ"א יז, כב). ויש שלא התפלל, אבל היה גוזר שיהיה, שאמר אליהו (מ"ב א, יב) "אם איש אלקים אני תצא אש ותאכל אותם ואת חמישים וגו'", והמופת שעשה אלישע מן השמן (מ"ב ד, ב-ו), וכיוצא בזה. וגם תמצא בכל הנפלאות שיהיה שם נביא, וראיה לזה שאמר הקב"ה לעשות מופתים לפני ישראל כדי שיאמינו שהוא נביא (שמות ד, ב-ט), ואם לא היו הנסים והנפלאות תולים בנביא, לא היה זה אות שהוא נביא*. וכן מה שהשמיע קול רכב וקול סוסים על* מחנה ארם (מ"ב ז, ו), כבר היה במכת סנחריב ישעיה הנביא, והוא הבטיח את יחזקיה על זה (מ"ב יט, לב). וכן אלישע היה שם בשומרון, ועל ידו נעשה זה. וכן עוד שבאו כל הנסים לטובה, כמו המן שנעשה על ידי משה (שמות טז, טו), וכן הקמח שנעשה על ידי אליהו (מ"א יז, טז), וקריעת ים סוף להציל את ישראל (שמות יד, כא), והמלאך שהכה במחנה אשור להציל יחזקיה ועמו (מ"ב יט, לה). ואל יקשה לך דבר קרח (במדבר טז, לב) וכיוצא בהם, שהיה זה להכניע בהם את ישראל לתכלית הטוב. וראוי שיהיו המופתים לטוב לפי שהם מסודר משכל, כי כבר יתחדשו מהם עצמיים, ונותן הצורה צורה נבדלת. והנה אין מדרך שיגיע מהם כי אם טוב ולא רע, כי הרע מפאת החומר.