אמרו (אבות פ"ה מ"ה) "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש", ואחד מהם "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים". הנה גם דבר זה הוא נמנע לפילוסופים, שזהו הכנס גשם בגשם לפי שעה, כי מה שהשתחוו רווחים לפי שעה שנתגדל המקום, ולא היתה העזרה גדולה ממה שהיתה קודם. אמנם לפי דברי חכמי אמת אין זה יציאה מן הטבע, כי דבר שהוא דרך נס ודרך פלא אינו טבעי, ואינו משתתף עם הטבע כלל, עד שיהיה קשה, אבל הוא דבר בלתי טבעי. ולפיכך כאשר היו משתחוים היו בריוח, כי היה זה על ידי עולם הנבדל, שמשם הנסים באים אל העולם, ושם הוא הכל מרווח. כאילו יצאו מעולם הטבעי להיות עומדים בעולם שאינו טבעי, אשר לא ישתתף עם הטבעי, ולא ידחק הבלתי טבעי את הטבעי, ונשאר המקום בגדלו לשאר אנשים, אך אל המשתחווים היה בריוח. ויש רמז מופלג במה שהיה דווקא השתחוייתם בהרחבה, כי ההשתחויה הוא לשם "יה". ובזה תבין מה שאמרו בסוף מסכת סוכה (נג:) ליה אנו משתחוים, וליה אנו מודים. ושם זה מרחיב בצר, דכתיב (תהלים קיח, ה) "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה", והוא דבר פלא למבין.
גבורות השם, הקדמה ב 46
Gevurot Hashem, Second Introduction to Gevurot Hashem 46
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
