Gevurot Hashem, Summary of the Laws of Pesach 13

מצוות מצה ואיסור חמץ, בין בזמן שבית המקדש קיים, ובין שלא בזמן שבית המקדש קיים הוא מן התורה, שנאמר (שמות יב, יח) "בערב תאכלו מצות", (דברים טז, ג) "לא תאכל עליו חמץ". והכתוב נתן טעם באכילת מצה (שם) "כי בחפזון יצאת וגו'". ועוד כתיב (שמות יג, ג) "זכור את היום אשר יצאתם ממצרים כי בחוזק יד הוציא אתכם מזה ולא יאכל* חמץ", מוכח כי טעם איסור חמץ בשביל שהוציא אותם בחוזק. וזה כי המהירות מורה על חוזק, שכל דבר שהוא במהירות הוא על ידי שפועל בחוזק. והשם יתברך היה מוציא אותם בידו החזקה ובזרוע הנטויה (דברים כו, ח), כי להוציא מן שעבוד ומרשות אחר צריך חוזק. ולפי חוזק הפעולה שהיה מוציא אותם הקב"ה, היה הכל בחפזון. ולפיכך צוה על המצה, שהיא נעשה במהירות, ואין בה עכוב זמן, מורה על פועל שהוא פועל בחוזק, ויכול לגאול בחוזק. ולפיכך המצה מורה על הגאולה, שהיא בחוזק. ואסר* חמץ [שנעשה] בעכוב זמן, וכל שנעשה בעכוב זמן אין בו חוזק, וזהו הפך כח הגאולה, שהיא בחוזק.