Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 13

ולכך בלעם אף על פי שהשיג מעלת ישראל שהיא עד אין חקר, עם כל זה ביקש רק ותהי אחריתי כמוהו ולא ביקש להיות בהוה כן כמוהם ולהתחבר להם, כי ידע שהעולם הזה ותענוגי לפי שעה מנועים מהם והוא היה בעצם היפך האמת ואם כן היה כל הרעות שלפי שעה רע גמור אצלו, אף על פי שהשיג שהסוף טוב מכל מקום על זה אמר טבא בוצינא מקרא (סוכה נ"ו:) ובחר בטוב שלפי שעה, לפי שלהשיג דבר זה שגם לפי שעה הוא טוב כך דבר זה אי אפשר רק למי שבשם ישראל יכונה ומכלל כנסת ישראל שנאמר בהם חלק ד' עמו, ומשיגים דבר זה של כי אתה עמדי שהוא דביקות והתקשרות השם יתברך עמו, אבל לא עשה כן לכל גוי שאין להם כלל שייכות, ולכך בלעם התיר גדרן של עריות (במדבר רבה פ"כ) והיה פרוץ בזימה שזה נקרא שקר כמו שנאמר ערב לאיש לחם שקר וגו', והיינו שהוא תאוה ותענוג של לפי שעה ועד ארגיעה, והשם יתברך שחותמו אמת נקרא בכל מקום שונא זימה וכן משה רבינו ע"השהיה כוללת התורה שבכתב שנקרא אמת כמה שכתוב למעלה היה גם כן ממש ההיפוך מתאוה זו וכמה שכתוב במקום אחר על פסוק מול בית פעור, ולכך נאמר נקום נקמת מדין ואחר תאסף אל עמך שדבר זה עדיין משורש נפש משה לנקום מהגורמים זימה בישראל, ופטירת הצדיק נקרא אצל חז"ל דנח נפשי' שהוא בנייחא והמבקש נקימה אינו בנייחא כי לא ישקוט ולא ינוח עד יקום דברו, וכך היה ענין נקימת מדין לפטירת משה רבינו ע, ומכל מקום אירע דבר זה סמוך לפטירת משה שרק אז היה באפשר דבר זה להתגבר בישראל כאשר היה סמוך לפטירתו שהוא גניזת שורש האמת, שמסתמא בגניזת נפשו שהוא כוללת נפשות ישראל נגנז גם כן אצל כל הנפשות, כי באמת כל הדור ההוא שהם נוחלי הארץ כבר לא היו כל כך מעצם שורש נפש משה וכמו שנתבאר למעלה כי משה מת במדבר ושורשו הוא התורה שבכתב ולא פרי', ואלו הנפשות זכו לפרי התורה שהוא התורה שבעל פה וארץ ישראל להתחכם מעצמם וכן להתגבר מעצמם ולהעשיר מעצמם רק אל יתהלל וגו' שידעו שהחכמה והגבורה והעושר מהשם יתברך.