Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 14

ומן הצד הזה הוא הנתינת מקום לשקר המתדמה לאמת שהרי אין ניכר זה מתחכם מעצמו וזה מתחכם מעצמו וכן שאר טובות העולם, רק מצד משה רבינו ע"השלא היה שום דבר מעצמו רק מה שנתן השם יתברך בפירוש מתוך ידו התורה שנתן ד' וכן המאכל לחם מן השמים וכן כל הצטרכותם אין מקום לשקר כלל, אבל מצד פרי' כנ"ל יש מקום לשקר, ומצד נתינת המקום לשקר יש התאחזות לשקר שמאחר שהוא נותן מקום לשקר להתדמות לו הרי מן הצד הזה יש לו שייכות עמו ומצד השייכות שיש לו אי אפשר שלא יכשל בו מאחר שיש לו שייכות בו, והבן זה כי מן הצד הזה שירצה האדם בהשתדלותו שהוא ישתדל וימצא ולא מה שיתן לו השם יתברך בלא השתדלותו, מצד הזה נמשך מכשול שהרי עכמה פעמים כפי פום ריהטא נראה שהשתדלות הוא בזולת השם יתברך ואם כן הוא שקר, אעל פסוק שכאשר נעמיק נראה שזה מכיר הנותן ויודע שאף על פי שהוא משתדל מכל מקום השתדלותו אינו שלו ומעלה ומוריד כלל רק השם יתברך נותן לו, אבל מכל מקום הרי משתדל ואינו מאוכלי מן אם כן הרי הנגלה מפעלו לכאורה יש לומר עליו שהוא פעלו והשתדלותו לבד בלי הכרת הנותן שאל"כ למה משתדל כלל, ולכן אמרו בחגיגה (י"ד.) והמכשלה הזאת וגו' שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן, ועומד על דברי תורה היינו בהשתדלות והוא התורה שבעל פה וחכמת לבו שמשיג בדברי תורה דבר זה אי אפשר בלא מכשול מקודם. שהרי המושכל ראשון של ההשתדלות הוא שהוא בזולת הידיעה שהשם יתברך הנותן ולכן במושכל ראשון מושך המכשול, רק אחר כך על ידי זה דייקא עומד על דברי תורה שבאמת, כך יסד השם יתברך שעל ידי השתדלות ופעולת אדם יגיע לכל המעלות, ולכך אף על פי שבהתחלה דבר זה מושך מכשול מכל מקום על ידי מכשול זה מגיע להעמדה על דברי תורה, וכך הם ענין הגליות שכל גלות הוא הכנה לגאולה וכן גלות מצרים, וגם גלות המדבר מ' שנה היה הכנה לירושת הארץ ראשונה וגלות בבל לירושה שניה וגלותינו הכבד לירושה שלישית הקיימת לעולמי עד שהוא ממש דוגמת אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל, וכמובן ממה שנתבאר בזה בענין קדושת הארץ וירושתה מה הוא.