Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 15

וכן טעות המרגלים היה כענין אין אדם עומד על דברי תורהאלא אם כן נכשל, שעל ידי זה זכו אחר כך ישראל בדור (השני) לעמוד על דברי תורה, והם טעמו מפריה ונכשלו בה ובודאי היה להם שייכות וחלק בה שהרי זכו לטעום מפריה, ולכך בחר בהם משה כי הוא ידע והבין בנפשות שיש להם שייכות יותר לדבר רק שהם טעו כנ"ל בענין המכשולים וגליות שיארעו, שזה טעות מספרים חיצונים של בלעם ימח שמו וכמה שכתוב למעלה, ולפי שהם שטעמו מפירות הארץ מסתמא היה להם גם כן התחלת טעימה מתורה שבעל פה כנ"ל שהכל אחד, והתחלת הטעימה והמושכל ראשון הוא המכשול שהוא ההתדמות לחכמה חיצונית בזולת הכרת הנותן כנ"ל ולכך נמשך להם המכשול של הקורא בספרים חיצונים, ולפי שהם היו במדריגתן המכשול שאדם נכשל קודם שעמד על דברי תורה לכך לא עמדו על דבר האמת לאמיתו ודברו לשון הרע על ארץ ישראל, כי לשון מדברת הוא רק מצד התורה כמה שכתוב בדב"ר [ריש פרשת א'] עיין שם באורך, והיינו כי הדבור הוא מצד החכמה שהרי הבהמה אינה יכולה לדבר לפי שאין לה החכמה של אדם, ומצד ספרים חיצונים וחכמה חיצונית המוכרתת ומובדלת מן נותן החכמה יתברך שמו הוא לשון מדברת גדולות להרע אשר שנא ולשון שקר, ולכך לפי שהם לא עמדו על דברי תורהמפרי הארץ וטובה אבל במכשול הקודם לגוף הדברי תורה לכך דברו לשון הרע על הארץ כי מצידה נמשך זה להם, וגם לשון הרע שלהם היה מצידם אמת ובמדריגתם שהיו בתחלתה ובמושכל ראשון כנ"ל, וזה שאמרו ז"ל (סוטה ל"ה.) כל לשון הרע שאינו אומר אמת בתחלתו וכו', ובאמת אצלם היה כל הלשון הרע אמת שהרי היתה אוכלת יושביה שכילתה אותם, שהרי עד שלא טעמו מפריה לא טעו בה רק על ידי הטעימה מהוצאת חכמה מלב לבד אז נכשלו בדבר זה להחכים שלא טובה הארץ [והוא על דרך שנאמר שילהי נסהדרין (קי"ג:) אבא אלי' קפדן וכו' הא קמן דקא קפיד מר], רק מכל מקום דבר זה אינו באמת לאמיתה כנ"ל רק טעות נמשך מספרי חיצונים שהם רק בעולם הזה ומצד העלמא דשיקרא ובשוב וגו' היינו כחולמים [ואין מכשול כלל ואז יתגלה שגם המרגלים לא נכשלו כלל ואין כאן מקום להאריך].