Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 2

בנדרים [כ"ב ב'] אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד מפני שערכה של ארץ ישראל הוא שנאמר כי ברוב חכמה רוב כעס וגו', ועיין שם בהרי"ף בעין יעקב הניח בקושיא אמאי לא ספר תילים ושיר השירים, והיל"ל גם כן ספר משלי, ויותר יש להקשות מספר שמואל ומלכים שהוא ספור מה שקרה אצל המלכים והנביאים וגם לו יהיה שלו חטאו והיה הספורים בענין אחר מכל מקום למה לא יתנו לישראל וכמו שנאמר ספורי דוד המלך ע"ה שהיה צדיק, אבל כבר אמרו בזוהר בהעלותך [קמ"ט ב' קנ"ב א'] כי אין ספורי התורה כשאר ספורי מעשיות יעיין שם באורך רק הכל הם תורה ללמד לאדם דעת מזה, והנה לעתיד נאמר ולא ילמדו עוד וגו' שכאשר יתפשט אורו יתברך על כל בשר לא יצטרכו לתורה ולימוד מזולת ולכך צחות לשון חז"ל בכמה מקומות על מאמר תוריי קראו מפי הגבורה (יבמות ע"ב: וש"ד) וכן הוא בזוהר קדושים [פרשת סע"ב], ועדת הגבורה אצל השם יתברך ידוע ליודעים שהוא הצמצום והעדר האור וזעמו יתברך על יושבי תבל, ומצד הזה היא התורה המגדרת את האדם וכן כל תוספת תורה ולימודים והגדרות לאדם הוא מצד הזה וכמו שכתוב בתענית (ד'.) צורבא מרבנן דרתח אורייתא דמרתחא לי', וכן הנדרים באים מפני הכעס כמה שכתוב בנדרים [ט' ב'] עיין שם ברש"י שמתוך כך אינו מסתפק ודיו במה שאסרה תורה רק מוסיף לו גדרים, ולכך בא המאמר הזה של אלמלא חטאו במס' נדרים ונסמך אל מאמר המתחיל שם ע"א שהנודר נקרא רשע ויליף חדלה חדלה משם רשעים חדלו רוגז לומר שהחודל לנדור חודל מרוגז וכעס שהנדר נמשך מחמתו מצד מדת הגבורה והכעס שהוא על ידי זה העלם אורו יתברך כטעם ד' צילך שפירשו כת הקודמין ז"ל והוא גם כן במדרש (הובא בשל"ה פרשת משפטים) ולכך אין די לו בתורה לבד וצריך להוסיף ואחר כך מדבר מכעס ואחר כך אמר אלמלא וכו', שגם רבוי התורה של הנביאים ובעלי רוח הקודש הוא מצד רוב כעס והעלם האור אין די בתורה, כי לולי כן היה די בתורה שהוא מה שהוא הכרח מצד הבריאה שהיא ע"כ העלם וצריך לתורה מן השמים מה שהשם יתברך האיר בעולם, ובזה די להאיר עיני האדם ולא ילמד איש את רעהו רק כל אחד יוכל לומר מעצמו תהלות דוד המלך ע"ה ושירי שלמה וחכמותיו וכדומה.