Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 3

ואמרו ספר יהושע, כי אמרו [בבמ"ר פי"ב] נוצר תאנה יאכל פריה מדבר ביהושע וכו' [וע' ספרי פנחס פסקא ק"מ ט"ס שם עליך וצריך לומר עליו] נמשלה תורה כתאינה וכו' יאכל פריה פרי של תורה מלכות ושרות וכו' ע"ש, ומשה רבינו ע"ה זכה לתאינה שהוא מקור לחכמה וכמה שכתוב (מגילה י"ג.) אב בתורה אב בחכמה אבל לא זכה לפרי כי נוצר תאינה היה יהושע, כי הר ע הוא עצם התאינה כמו שזכה ונקרא התורה על שמו תורת משה (כמה שכתוב שמ"ר פי"ב) וכנודע מטעם האריז"ל בביאור לשון חז"ל (שבת ק"א:) משה שפיר קאמרת כי כח התורה והחכמה שבכל הנפשות מישראל הוא נשמת משה רבינו ע, ויהושע היה נוצר התאינה כדרך שאמרו שם במדרש אחר כך על ושומר אדוניו זה יהושע ששימש למשה, והוא זכה לאכילת הפרי והוא כבישת הארץ שהוא פרי התורה כמו שנאמר למען ירבו וגו' על האדמה ועוד כמה פסוקים, וזהו המלכות ושרות שזכר במדרש כי המלוכה היא ביחס אל הארץ ולזה היה יהושע כלי מוכן ביחוד דוגמת משה רבינו ע"ה לתורה, וכמה שכתוב בספרי [ואתחנן פסקא כ"ט] אם אתה עובר לפניהם עוברין ואם לא אין עוברין אם מנחילם נוחלין ואם לאו אין נוחלין, ולזה אמרו [בבא בתרא ע"ה א'] פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה שהחמה הוא עצם האור והלבנה הוא פרי אורה, וסיים אוי לאותה בושה וכו' והוא דוגמת הנאמר שם לפני זה גם כן אותו לשון [וכן אמרו שם על זה כיוצא בו וכו'] על אש בחופה, ומה שפירוש רש שרק בשל גדול ממנו נכוה צריך עיון שהרי אמר כל אחד ואחד, [ומיהו בבמ"ר ובתנחומא פרשת פנחס איתא כפירוש רש] רק שכל אחד יש לו מדריגה מיוחדת שאין חבירו משתתף בה, וכל נפש פרטי מישראל יש לו כח מיוחד שהוא מתיחד בו ומתעלה בו על הכל עד שהכל נכוים ממנו באותו כח ומעלה, וזהו אוי לאותה בושה שאפילו הגדול שבגדולים נכוה מחופת הפחות שבישראל, וכן במשה ויהושע שכמו שיהושע לא זכה למעלת משה בגוף התאינה כך משה לא זכה למעלת יהושע באכילת הפרי עם שנשתוקק לה הרבה, כי גבולות נתן השם יתברך לחמה ולבנה וכמו שאין הלבנה משגת גבול החמה כך אי אפשר לחמה להשיג גבול הלבנה, ובהיות משה רבינו ע"המקור התורה והחכמה כמו שאמרנו ונשתוקק לארץ ישראל שהיא פרי התורה למדנו שהחכמה והתורה כוספת ומתאוה לפרי' והוא ערכה של ארץ ישראל, וזהו שאמרו שאלמלא חטאו היה נותן להם רק התורה והוא התאינה ופריה והוא ספר יהושע, שכל אחד חבר ספרו גילה בו מצפוני לבו ואורו שהשפיע לו השם יתברך, ומשה רבינו ע"ה כתב התורה מה שהאיר לו השם יתברך להאיר לכל באי העולם ונשתוקק להשלמתו, והוא ספר יהושע שהוא אור פרי התורה רצה לומר ערכה וסדורה של ארץ ישראל וסדר כבישותה שזהו אורו של יהושע שחלק לו השם יתברך להשפיע לבאי העולם ולהנחילם הארץ, שדבר זה כתבו וגנז אורו בספרו שיש לזה שייכות עם התורה שהרי משה רבינו ע"ה נשתוקק לזה שזה פרי התורה, ואין שייך על זה שייך מה שנדרה תורה כי זה צורך לתורה ונמשך ממנה כמו הפירי מן התאנה והלבנה מן החמה, ועוד מבואר דבר זה אצלינו במקום אחר בביאור ענין יחס ישראל והתורה והארץ ואין כאן מקומו.