ודבר זה הוא רק על ידי הרישות והכרת החסרון דתחנונים ידבר רק ומצד התפלה דרגא דדהמלך ע זוכה לכך, אבל מצד מצד העשירות דיהושע מזרעא דיוסף הוא המשביר שהוא מדת הכל שיש לו הכל ויענה עזות שבא בכח מעשיו וצדקתו כטעם הן ניזונין בזרוע דסוף פ"ב דברכות, וזה נקרא יענה עזות כל מקום עני' בקול רם כמו שאמרו ז"ל (עיין סוטה ל"ב ב' רש"י ד"ה בקול) ותפלה הוא רק בלחש כעני בפתח, ועזות היינוחוצפא מלכותא בלא תגא הגם דמהניא גם כלפי שמיא, (סנהדרין ק"ה.) פירוש כלפי הוא נגד בלשון הקודש רצה לומר התנגדות והמנגד לרצון השם יתברך פועל גם כן, ולגך זכה יוסף גם כן למלכות מצד תוקף חשקו לזה כמו שאמרו לו אחיו המלוך וגו' וכן חלומותיו מהרהורא דיומא, (ברכות נ"ה:) שזכה לזה בזרוע מכח צדקתו והוא מלכותא בלא תגא, פירוש כתר הוא ההתחלה ושורש הנעלם של כל קומה שלימה מי' ספירות כנודע, ורצה לומר שהיא התפשטות מלכות אך שאין לו שורש כלל בשרשה העליון שמכחו הוא הקיום לעד רק הוא בהתפשטות הט' מדות דהתגלות בעולם הזה מפאת כח הזרוע של צדקותיו ומעשיו מטובים ותוקף חשקו לזה, וזהו דרגא דיהושע שזכה מצד מעשיו כנ"ל מדברי חז"ל על פסוק נוצר תאינה וכו' דנראה דאם לא דנוצר תאינה והשתדלותו לא היה מוכן לזה, מה משה רבינו עליו השלום (נמחק תיבה א') וכן דוד המלך ע"ה למלך הארץ הוכן מששת ימי בראשית לכך בשרשו ולכך זכה לכתר שהולמתו, וכן מלכות משה רבינו עליו השלום במדבר הוא מצד כתר תורה שזכה ונטלה עם הכתר דהיינו השורש, מה מלכות יהושע שלא היה במדבר היינו מצד התורה רק בארץ ישראל מצד כיבושה, ולא כמו דוד המלך ע"ה שהוא מלך הארץ באמת מצד עצמו שהוא מדת הבאר שאחר היגיעה זוכה למציאה היינו דשרשו הנעלם במקור תלדתו הוא כך בלא היגיעה, מה יהושע לא מצא הבאר דהיינו שיבוא אחר היגיעה למציאה דשרשו כך להיות מלך הארץ שהרי אין שורשו כך באמת רק מצד היגיעה לבד זכה לכך, וזהו פרי התורה שהוא ההתפשטות בלא תגא, אבל עתניאל זכה לעצם התורה שהוא פלפולא שורש משה רבינו עליו השלום שנתן בטובת עין חלקו ושורשו נתן במתנה לישראל להיות נקבע בהם כחו שהוא עצם כח התורה ולא פרי', ולכך החזיר הוא אותם ג' שרשים שנשתכחו במאות ובאלפים היינו מצד הפנימים המולידים הספיקות ומצד המקיפים כנ"ל, וזכה לחיים שלא בצער ושלא ביצר רע כמו שאמרו ז"ל בתדבא"ר והוא נלמד מקרא דלבלתי עצבי כפשטי' שלא בצער וכמדרשו בתמורה שלא ישגבני וכו' היינו שלא ביצה"ר, ויצר רע הוא אל זר שבגופו של אדם זכה מצד אור הפנימי שהשיג בפלפולו ושלא בצער כל מיני הנזק וצער הוא מצד החוץ שבא לאדם, וכאמרם ז"ל (ברכות ו'.) על כללות המזיקין וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא דהיינו מקיפים, ומצד שלימותו באור המקיף דמשה רבינו עליו השלום שהחזיר מפלפולו ניצול גם מזה, ועל זה אמרו ז (שמו"ר פל"ח) שעד עתניאל לא נאמר כבוד שנאמר בו ויהי יעבץ נכבד וגו' כי הכבוד מצד שלימות המקיף כנז"ל, והנבואה הוא שלימות המקיף ולא קם נביא כמשה הוא שלימות המקיף, רק מכל מקום נשיאותו מצד הנבואה והרי חכם עדיף מנביא אם כן נבואת החכמים גדולה וכאמרם ז"ל (במדבר רבה פי"ט) דברים שלא נתגלו למשה נתגלו לרבי עקיבא וחביריו, ואמרו במנחות (כ"ט:) דלא היה מבין דברי רבי עקיבא, ולחכמה כזו זכה גם כן עתניאל בתפלתו כי ברכת ד' היא תעשיר ומאחר שפעל בתפלתו ברך תברכני בתורה והובא אשר שאל ודאי זכה לשפע דברי תורה עד תכלית כח גבול אנושי לקבל, ולכך נאמר בו כבוד כי עד ימיו לא היה נכבד כמוהו מצד מעלתו וכנ"ל, וזכה לגולות עילית וגולות תחתית הם בארות מים מיין דוכרין ומיין נוקבין הם מים עליונים ומים תחתונים באתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא למלוי חשקו כמה שכתוב במקום אחר, והיינו כמש"נ בו מיד ויבא את אשר שאל זהו גולות עילית וגולות תחתית על ידי הבאר ומעין נובע שהשיג כנ"ל בחשק לדברי תורה ומלוי החשק.
ספר ליקוטי מאמרים, ספר יהושע 28
Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 28
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
R' Zadok -- Likutei Maamarim · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
