ועולם הבא נקרא ירושת הארץ במשנה ר"פ חלק, ולכך מלך הארץ טועם באמת מעין עולם הבא בפרט שלמה המלך ע שנאמר בו וישב על כסא ד' וכתיב השמים כסאי, ושמים הוא מקום שאין בו יצר רע ולא היה לו מקום כלל למצוא מקום לשעה אחת דתשובה ומעשים טובים דעולם הזה רק על ידי שלא מיחה ונשואי בת פרעה וכן הרבות סוסים כדי להשיב מצרימה פירוש שיחזור ענין ההסתרה למקומו, ואמר אני ארבה ולא אשיב פירוש שחשב שלא יהיה השבה גמורה שיחזור הגלות והיסורין באמת למקומו, וכמו שאמרו ז"ל (שבת נ"ו.) בשעה שנשא שלמה את בת פרעה נעץ וכו' רק צמצום ומקום לעבודה, וזה שאמרו ז"ל (שי"ר פ"א) מלך והדיוט ובתחלה וכו' ואכ"מ, וזה שאמרו (סנהדרין ק"ד:) בקשו למנות עוד אחד וכו' שיפלא מאוד איך יעלה על הדעת אבל הוא כמה שכתוב (שם ק"ח.) גם כן בדור המדבר לחד מ"ד. והלא הוא דור חביב מכל הדורות, (ירושלמי ע"ז פ"א) רק דעולם הבא נקרא ארץ כנ"ל כי הוא עולם וארץ מיוחד כמו עולם הזה רק שהוא בבהירות אור והכרת הנוכח בלא בחירה ורצון ומכל מקום נקרא עולם וארץ שהוא מוגדר, ולבך יפה שעה אחת בתשובה וכו' מכל חיי עולם הבא ועל דבר שאינו בעל תכלית לא שייך לומר יפה וכו' מכל וכו' אחר שאינו ממינו, רק כשגם זה בעל גבול ותכלית ויש גבוה מעל גבוה היא חכמה עליונה שלמעלה מבינה שמשם נמשך חכמת שלמה המלך ע וכן דור המדבר שמאסו בארץ חמדה כי השיגו אספקלריא המאירה דמשה רבינו עליו השלום שלמעלה ממדריגת ארץ שהוא עולם הבא, ואצלם עולם הבא גם כן עולם הזה שאין ישראל יכולין לקבל בו רוב טובה (יבמות מ"ז:) והיכן אריכות ימים לעולם שכולו ארוך ואצלם עולם הבא גם כן קצר רק מקומם בעולם אחר שאין שייך עליו לומר גם כן עין לא ראתה וגו' דלא קיימא לשאלה כלל, [ובאמת גם כל אותם שאין להם חלק לעולם הבא מזרע ישראל יש להם חלק שם כמה שכתוב (ת"ז ל"ט) ישראל עלו במחשבה, וכמה שכתוב (חלק ק"ה:) דורשי רשומות אמרו כולם וכו' פירוש כי הרשימו נשאר גם בעולם הבא מהם כידוע בכל דבר שהיה ונסתלק נשאר הרשימו, ולכן דורשי רשומות הכירו שכולם וכו' מצד הרשימו] כי התיקון מצד לאכפייא על זה נאמר ועמך כולם צדיקי"ם לעולם ירשו ארץ שהוא עולם הבא שאז יהיה סילוק היצר ולא יעשה רע, מה שלמה המלך ע נתאוה לשעה דתשובה דעולם הזה שטובה יותר שהוא לאהפכא שיהיה נעשה המר מתוק, זהו מצד החכמה שלמעלה מבינה ששם התשובה מה על חטא דהוז"ל שיצא ממדריגת צדיק אין מועיל לו תשובה שהוא בבינה דהיינו עולם הבא דהיינו חרטה בלב לבד רק גם לתקן החכמה היינו שיהיה נעשה מדמיון חכמה, כמו דרך משל שאמרו ז"ל בב"ר (פ"ט) והנה טוב מאוד זו שינה שישן קימעא ויגע בתורה הרבה שעל ידי הסתלקות המוחין והעלאת הדמיון לשעה על ידי זה אדרבא מתחזקים עוד יותר, והיינו ירידה לצורך עליה וזה כל ישעו של שלמה המלך ע להיות דייקא מן החושך ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל, (גיטין מ"ג.) וכן מעשה העגל הוליד כל ספר תורת כהנים כידוע וכמו"ש בויקרא רבה (פכ"ב) טעם הקרבנות כדי שלא יזבחו לשעירים משל וכו' והוא גם כן דברי הרמב"מ במורה נבוכים כמה שכתוב מהר"מ אלשקר [סימן קי"צ], כי הם רצו בעבודה כשור לעול כנ"ל וניתן להם כן בקדושה וזובח לאלקים יחרם בלתי לד' לבדו כולו קודש טוב, וזכה אהרן לכהונה בשביל מעשה העגל שאמר מוטב יתלה הסרחון בי (ויקרא רבה פ"י) לכך נתלה התיקון בו, וידוע כי ספר תורת כהנים מלא תורה וחכמה כמו שאמרו ז"ל בב"ר (פ"ג) על פסוק האור כי טוב וכן בתוספות רפ"ג דברכות על הכה את הארי, גם בלשון חז"ל (ב"מ ק"ט:) כי מטית שחיטת קדשים תא ואקשי פירוש רש שהיא עמוקה, ועיקר חדושין דאורייתא נתחדש אחר ההעלם והחושך שקרה במעשה עגל ושבירת הלוחות [וזה שאמרו פרק קמא דשבת (י"ז.) והיה אותו יום קשה כיום וכו' כי גם מעשה עגל גרם איסורין והלכות חדשות] וחנוכת המשכן בניסן שהוא ראש השנה למלכים מלכי ישראל :
ספר ליקוטי מאמרים, לסיום הש"ס 14
Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 14
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
R' Zadok -- Likutei Maamarim · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
