Maor VaShemesh, Achrei Mot 1

וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש כו' בזאת יבוא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה כו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה כו' והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה וכו' וצריך להבין מה ענין סמיכת עבודת יו"הכ למיתת בני אהרן גם צריך להבין שאמר הפסוק אל יבוא בכל עת אל הקודש בזאת יבוא אהרן משמע שלא יבוא אלא כסדר הזה אבל בסדר הזה יוכל לבוא בכל עת שירצה וכן איתא במדרש רבה אמר ר' יהודא בר סימון צער גדול הי' לו למשה לדבר זה אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחיצתו יש עת לשעה וכו' אמר הקב"ה לא כשם שאתה סבור אלא בכל שעה שרוצה לכנס יכנוס רק שיכנס כסדר הזה הרי לך בפירוש שכסדר הזה הי' יכול לכנוס בכל שעה שרוצה ואח"כ כתיב אחת בשנה שמשמע אחת בשנה דווקא ולא יותר. ונראה בזה בהקדם מה דאיתא באבות עשה מצוה אחת מכריע כל העולם כולו לכף זכות ולהבין זאת איך יכול אדם אחד להכריע את כל העולם כולו לכף זכות. נראה דהנה כל ישראל הם מקושרים יחד בקשר חזק ואמיץ באחדות גמור וכולם הם משורש אחד כמו שכתוב באיוב איפה היית ביוסדי ארץ וכו' ודרשו חז"ל שכל נשמות ישראל היו תלוים באיפה של אד"הר מהן במוח מהן בחוטם בעיניו בלב בידים ברגלים בשערות לאין מספר וכל נשמה הוא קומה שלימה כן יהי לעתיד כשיתקן הכל וכן הי' קודם שחטא אד"הר ואח"כ כשחטא אד"הר נפלו בשבירה ונפל מהנשמות קדושות נצוצין קדושין בדומם ובצומח ובחי ובמדבר ולכל שורש נשמה יש כמה אלפים רבבות נצוצין וצריך האדם לתקן שורש נשמתו ולהעלות כל הנצוצים השייכים לשורש נשמתו ובמה שהוא מזדכך נפשו ועושה מעשיו לשמים הן בדירה והן בכלים בזה הוא מעלה הניצוצים שהם בדומם ואח"כ כשהוא זוכה לרוח הוא מעלה הנצוצים שבצומח. ואח"כ כשזכה לנשמה אז הוא מעלה הנצוצים שבחי והכל ע"י תשובה וכשזוכה ליחידה אז עדיין צריך לתקן איזה פני' דקה שהי' לו בעבודת הקודש בתורתו או באיזה מצוה ובמה שעושה תשובה על זה הוא מעורר בתשובתו את האנשים השייכים לשורש נשמתו ג"כ שיעשו תשובה אף שהם עדיין צריכים לתקן מעשיהם יותר מ"מ הואיל והם משורש נשמתו מעורר אותן ע"י תשובתו הרמה וזהו שאמרינן בגמרא שהי' זה בן גילו של זה דהיינו שהיו שניהם משורש נשמה אחת ובמה שהוא מקרב אותן לעבדות ה' בזה הוא מעלה אותן הנצוצים שמדבר וכל עוד שאינו מעלה כל הניצוצין השייכים לשורש נשמתו מוכרח לבוא בגילגול פעם אחרת עד שמתקן כל הניצוצים השייכים לשורש נשמתו ומי שיש לו נשמה שאין לה ניצוצים לתקן אינו יכול לקרב בני אדם לעבודת ה'. וזהו שאמרינן בגמרא אין ממנין פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלוי מאחוריו היינו שהנשמה שלו יש לה ניצוצים קדושים שנפלו בשבירה והוא צריך להעלותן איש אשר כזה יכול לקרב בני אדם לעבדות ה' שהם משורש נשמתו שצריך לתקן נשמתו כראוי אבל אם אין לנשמה שלו ניצוצים לתקן זה אינו יכול להיות פרנס על הציבור גם אין מאריך ימים אלא עד שמתקן נשמתו והוא במהרה יכול לתקן נשמתו לבדו אבל איש אשר צריך להעלות נצוצי נשמתו יכול לקרב בני אדם לעבודת הבורא ב"ה ע"י תשובתו הרמה על איזה פני' או על איזה התפארות דקה מעורר אותן ג"כ שיעשו תשובה וזהו כל העושה מצוה אחת מכריע כל העולם כולו לכף זכות שמעורר אותם ומקרבן לעבדות ה' אך איש אשר כזה שיש בכחו לקרב נשמות ישראל לעבדות ה' צריך ליזהר שלא יקרב אלא מבקשי ה' שרוצים לכנוס בפתחי תורה ועבודה ועכ"פ אותן אנשים שהם מתחרטים לפעמים מעצמן על מעשיהם בלתי טובים אבל הרשעים שמעולם לא עלה בלבם שום הרהור תשובה את אלה לא יקרב כי הם מבלבלים עבודתו הגבוה ומעכבים אותו מלכנוס לקדושה ומזה נבוא לביאור הכתובים וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו פי' שנשמת נדב ואביהוא היו נשמות גבוהות שלא היו להם ניצוצים שנפלו בשבירה והיו מתקנים אותן במהרה לכן לא האריכו ימים אבל נשמתו של אהרן היו לה ניצוצים הרבה לכן על ידי עבודתו הגבוה וע"י תשובתו הרמתה היה מקרב אותן לעבדות ה' וע"י שהי' מתקן אותן האנשים ומקרב אותן לעבודת הבורא ב"ה השיג קדושה עליונה יותר שהי' מתקן בזה את נשמתו יותר שהן היו משורש נשמתו הזהיר הכתוב אותו שלא יקרב אלא אותן החפצים לבקש דרכי ה' ומתחרטים על מעשיהם הרעים מעצמן לפעמים אבל לרשעי הדור שמעולם לא עלה על רעיונם כלל שום הרהור תשובה את אלה לא יקרב אלא אותן החפצים לבקש דרכי ה' כנ"ל וזהו דבר אל אהרן אחיך שבכחו לקרב נשמות ישראל אל הקדושה ואל יבוא בכל עת אל הקודש פי' שלא יהיה סבור שבכל עת שיקרב איזה בר ישראל אפילו לרשע גמור שמעולם לא הרהור בתשובה יכנס אל הקדושה לא בכל עת שיקרב אנשים יכנס אל הקדושה אלא בזאת יבוא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה ור"ל עפ"י מה שאמרו חז"ל שהפר מכפר על הכהנים ועל טומאת מקדש וקדשיו וכן השעירים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו וגם כאן יש לרמוז שיבוא אל הקודש ע"י תשובה על טומאת מקדש דהיינו על איזה פני' ומחשבה זרה שהי' לו באיזה עבודה מעבודת הקודש בתורה או בתפילה או באיזה מצוה ועי"ז הי' מקרב גם מאת עדת בני ישראל שרצונם להתכפר בכפרת שעירי עזים דהיינו שהם עושין תשובה עכ"פ לפעמים על טומאת מקדש מהתורה ומהתפילה ועל מעשיהם הבלתי הגונים אבל אם יקרב לרשע עריץ עי"ז לא יכנס להקדושה וזהו פי' המדרש רבה הנ"ל לא כשם שאתה סבור אלא בכל שעה שרוצה לכנס לפני יכנס אלא שיכנס כסדר הזה דהיינו שלא יקרב כי אם אותם המשתוקקים לכנוס בדרכי תורה ועבודה ומתחרטים על מעשיהם הלא טובים ומה שאמר הכתוב אחת בשנה היינו שביום הכפורים הי' יכול לקרב אל הקדושה אפילו הריקנים שבהם כי אז יש התעוררות תשובה על כולם. אבל בכל עת לא יוכל לבוא אל הקודש רק ע"י שיקרב המצפים אל הקדושה ומתחרטים על מעשיהם בלתי הגונים והבן.