Maor VaShemesh, Achrei Mot 2

א"י וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו כו' נראה לפרש דהנה איתא בגמרא בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה שכתוב כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ופעם כתיב ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עודנה ותרצו בגמרא עיי"ש ונראה לפרש עפ"י זוה"ק וכמדומה שכך פי' הזוהר הקדוש זה הפסוק דהנה איתא בספרי האר"י הקדוש על זה הגמרא אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף איתא שם שעדיין לא יצאו כל הנשמות מהחדר הנ"ל כי כל הנשמות שהם בזה העולם הם כולם נשמות בסוד הגילגול שצריכים כל הנשמות לתקן מה שפגמו בגילגולים העברו ויש נשמות הרבה שנתגלגלו פעמים הרבה עד אין שיעור כי אם חסר אפילו מצוה דרבנן צריך להתגלגל עבורו לתקן נמצא אותה נשמה שבאה בסוד הגילגול זו הנשמה טועמת בכל פעם בעת הסתלקות מזה העולם טעם מיתה וכשנבראת פעם אחרת לתקן מה שפגמה בגילגול הקדום ונקצב לה כמה שנים להיות בזה העולם עד שתתקן מה שצריכה לתקן בזה הגילגול ובעת שתיקנה הצריך לה מסתלקת מזה העולם וטועמת טעם מיתה וכן בכל עת שתבוא לזה העולם כל פעם ופעם טועמת טעם מיתה ועד עתה לא נבררו כל הנשמות לתקנם מכל וכל ויש נשמות שתקנו כל צרכם בזה העולם עד שורשם למעלה וזאת הנשמה אינה צריכה שוב לבוא בזה העולם בסוד הגילגול ואינם טועמים טעם מיתה עוד רק יכולה לבוא בזה העולם בסוד העיבור באיזה צדיק לסיוע לעבודת השם ולגלות לו סודי התורה וזה ג"כ נחת רוח לנשמה בג"ע שמסייע לעבוד ה' בזה העולם אבל זאת הנשמה שבאה בזה העולם בסוד העיבור אינה טועמת שוב טעם מיתה כי יכולה ללכת מזה הצדיק בכל עת שתרצה ובפרט כשתקנה מה שהי' צריך לצדיק הזה אזי הולכת מאתו אפילו כשהצדיק עדיין בחיים חיותו וזהו פי' הפסוק הנ"ל ושבח אני את המתים שכבר מתו ר"ל אותם מתים אשר מתו זה שנים רבות ולא באו שוב לגילגול בזה העולם זה המתים בוודאי יש להם שבח הרבה שבוודאי תיקנו כל הצריך להם ולא יצטרכו להתגלגל עוד וזהו יש להם שבח מהחיים אשר המה חיים עדנה שהחיים אלו אינם יודעים אם לא יבואו עוד הפעם לזה העולם בסוד הגילגול ויצטרכו לטעום טעם מיתה כמה כעמים וכמדומה לי שזה הפי' בעצמו כתוב בזו"הק. והנה איתא שנדב ואביהוא הי' נשמות גדולות וצדיקים גמורים ועיין באור החיים בפירושו שכתב על בקרבתם לפני ה' שמיתתם הי' בסוד עליות נשמה עיי"ש. והנה מצינו אצל פנחס בקנאו קנאת ה' במעשה זמרי פורחת נשמתו ממנה בזו הרגע ונתלבשו בו נשמת נדב ואביהוא בסוד העיבור ואיתא פנחס זה אליהו ומצינו שאליהו לא מת ולא טעם טעם מיתה וקבורה וגם איתא בכוונות על פסוק אנא ה' הושיעה נא שיש לכוון בתיבת 'א'נ'א 'אליהו 'נדב 'אביהוא שר"ת 'א'נ'א הם שלשה נשמות אלו ויש לומר הפירוש מחמת שהם תיקנו כל צרכם בעת שהיו בעולם ולא היו צריכים לבוא שוב בסוד הגילגול בזה העול' רק בסוד העיבור ונשמה שבא בסוד העיבור אינה טועמת שוב טעם מיתה רק מסייע לעבוד ה' בזה העולם והולכת ממנו בעת שתרצה ע"כ נדב ואביהוא ואליהו לא מתו שוב רק באו בזה העולם בסוד העיבור. וזהו פי' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' ר"ל כיון שמתו בפעם הזאת הי' שוב אחר מיתתם שלא מתו עוד הפעם כי לא באו שוב בגילגול לטעום עוד הפעם טעם מיתה רק בפעם הזאת הי' אחרי כל מיתתם שלא מתו עוד הפעם רק באו בסוד העיבור וזהו ושבח אני את המתים שכבר מתו כנ"ל ר"ל שלא יצטרכו עוד לטעום טעם מיתה ואם ח"ו שגיתי ה' יכפר עון.