Maor VaShemesh, Balak 8

ויען ויאמר הלא את אשר ישים ה' בכי אותו אשמור לדבר. ויש להבין דהול"ל את אשר שם ה' בפי בלשון עבר דהא בלק אמר לו מה עשית לי לקוב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך והל"ל מה אעשה כל אשר שם ה' בפי אותו דברתי מה זה לשון להבא אשר ישים עוד יש לעיין דהול"ל אותו אדבר מה לשון אשמור לדבר עוד נשים לב מה לשון ויען ויאמר הול"ל ויאמר הנא את אשר כו' מה ויען. ונראה בזה בדרך פשוט ע"פ מאמר חז"ל מברכותיו של אותו רשע ניכר מה הי' בלבו לקללם ביקש לומר שלא יהי' להם בתי כנסיות ובתי מדרשות ובסוף אמר להם על כרחו מה טובו אהליך יעקב וכו' שיהי' להם בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכן כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים כלם היו בלבו להיפוך ע"ש והנה בלעם הרשע ראה ששם הקב"ה בפיו ברכות לישראל ובאמת הי' הוא שונא לישראל יותר מבלק ואמר לבלק שיתן עצות בנפשו שכל מה שיאמר לו הקב"ה ברכות לישראל יחשוב הוא בלבו קללות היפוך הברכות שישים בפיו. ובזה לא יהיו הברכות כלל כי אחרי כוונת הלב הן הן הדברים וזהו ויען פי שהי' לו עינוי מהברכות שבירכם בע"כ ששם ה' דבר בפיו. ויאמר הלא את אשר ישים ה' בפי מכאן ולהלאה כל אשר ישים ה' בפי אותו אשמור פי' כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לשון לא תעשה. וכן כאן פי' אשמור לדבר לשון לאו פי' שהכוונה שלי יהי' לאו לשון שמירה הוא לאו כנ"ל. וזה אותו אשמור לדבר שיהי' כוונתו לאו. דהיינו שלא יקיימו הברכות אבל הקב"ה מיפר עצת רשעים וכששם הברכות בפיו הי' מוכרח לדבר ולא הי' יודע כלל מה שמדבר כנ"ל.