Maor VaShemesh, Behar 3

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו כו' אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך כו' אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים. ודרשו חז"ל יציאת מצרים האמור ברבית למה נאמר אמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינו של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה לישראל ברבית ודרשות חז"ל בוודאי הם אמת ויציב אבל עדיין לא יספיק שבכל המצות כולן יוכל האדם לגנוב דעת הבריות ובכל המצות הי' לו להזכיר יציאת מצרים לפי דרשות חז"ל ועוד לתת לכם את ארץ כנען למה נאמר בריבית. ונקדים תחילה מה שכתוב למעלה מן הענין ולא תונו איש את עמיתו וכו' ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עלי'. גם בפסוקים אלו יש להעיר שכתוב ועשיתם את חקותי זה לא תעשה ואת משפטי תשמרו זהו מ"ע והיינו אם תשמרו כל התורה כולה יהי' השכר שישבו על הארץ לבטח ולא יותר וכי זו הוא תורה וזו שכרה ועוד למה כפל הענין וישבתם לבטח עליה. ונראה בזה עפ"י מאמרינו לעיל שכל כוונת השמיטה היא להורות אם האדם יתקן מעשיו כראוי ויבטח בה' ותזדכך גם הארץ ותתן פרי' בלי חרישה וזריעה ובפרט בארץ הקדושה שמקודשת מכל הארצות ואוירא דא"י מחכים שם יוכל האדם לתקן מעשיו כראוי והארץ אינה מוציאה פירותי' אלא לפי מעשי בני אדם כנ"ל שעל הצמחין ששנו היו מתריעין מיד כנ"ל לכן יראה האדם לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי ולא ינטה שכמו להטרדות הזמן כי מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ולפעמים אף שהאדם רודף אחר טרדות הזמן כל הימים לרבות את הלילות אינו עולה בידו כי אם לחם צר ואם יבטח בשם ה' ויט שכמו לתורה ועבודה בוודאי יתפרנס בנקיות כמו שעינינו רואות שבכל דור ודור יש כמה צדיקים אשר נטו שכמם לעבוד עבודת הקודש והם מתפרנסים בכבוד גדול מאת ה' מן השמים ומהן ילמדו בני דורם לבטות בהש"ית כמו מצנצנת המן שהניח אהרן לפני ה' למשמרת לדורות שממנו יקחו מוסר שלא לעסוק בהבלי עולם ומאת ה' ירד פרנסתם כן בכל דור ודור יש צדיק אחד שפרנסתו הוא דרך נס והוא לאות לבני דורו כצנצנת המן לכן יראה האדם שלא להרבות בפרקמטיא יותר מכדי פרנסתו ואם יזכהו ה' בעושר והון לא יאמר ארדוף עוד אחר פרקמטיא ואשיג שלל רב יותר וגם בזה לא ישקוט אלא שנותן גם לאחרים בעיסקא כמו שעינינו רואות בעוה"ר אם זוכה האדם לאיזה סך מוסיף עוד משא ומתן על מ"מ שלו הקבוע ויתן לאחרים למחצית שכר ועל אחיהם בני ישראל המדולדלים לא ישימו עיניהם להחזיקם בגמילות חסד לבל יפולו לא זו הדרך אלא יעסוק בפרקמטיא כפי הצורך פרנסתו ומהמותר יעסוק בגמילות חסדים ובצדקה ואז טוב לו יהי' שהוא יוכל לעסוק בתורה ועבודה וגם יחזיק ידי אחיו שילוה להם בלי עיסקא וגם אחיו יוכלו להתפרנס בנקיות וכל עצמה של א"י לא ניתנה להם לישראל אלא ע"מ כן שישבו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנו ויתפרנסו בנקיות ולא ירבו בסחורה אלא כפי צורך פרנסה ובמותר יעסקו בגמילת חסדים ובצדקה ואם היו אוחזים את דרכם שלא להרבות בסחורה לא היו גולים אך על ידי שהיו מרבים בסחורה בכל מקום והיו נוסעים לחוץ לארץ אחר פרקמטיא נתערבו בגוים וילמדו מעשיהם לכן הקיאה הארץ אותם וזה ביאור הכתוב ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו היינו שתלמדו כדי לשמור ולעשות ללמוד וללמד ועשיתם אותם וישבתם על הארץ כו' לבטח עלי' ר"ל שיעלו למדריגה גדולה כ"כ שישבתם על הארץ יהי לאות כמו צנצנת המן ואחרים ילמדו מהן לבטוח בהש"ית וזהו וישבתם על הארץ כדי לבטח ר"ל שאחרים ילמדו מהם לבטוח בו ית"ש ונתנה הארץ פריה כמאמרינו לעיל שאם יבטחו בה' נתנה הארץ פריה בלא חרישה וזריעה ואכלתם לשובע פי' כי האדם אשר הוא משים כל מגמתו לעבודת הבורא ומשבר תאוותו כל מה שאוכל אפילו דבר מיעוט הוא שבע שאינו אוכל למלאות כריסו וזהו ואכלתם לשובע ר"ל כל מה שתאכלו תהיה לשובע וישבתם לבטח עלי' ר"ל גם אתם תעלו יותר למדריגת בטחון עי"ז כי מדות בטחון אין לו שיעור וזה פירוש הכתוב כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו כמו שפירש"י אל תניחהו שירד ויפול ויהי' קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד ותלוה לו והזהיר הכתוב אל תקח מאתו נשך ותרבית פי' שלא תקח ממנו שום דבר שעי"ז יתרבה ממונך שלא טוב הדבר לעסוק בסחורה יותר מן ההכרח לכן לא תתן לו אפילו בעסקא רק תגמול חסד עמו ותלוה לו בחנם ואל תרבה בסחורה ואמר הכתוב אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען פי' ע"מ כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים ונתתי לכם את ארץ כנען כדי שישבו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנו ולא ירבו בסחורה רק יעשו גמילות חסדים זה עם זה בממונם וגם אומר להיות לכם לאלהים ר"ל אם תעשו כן תשיגו אלהותו יתברך שמו על ידי שלא יחתרו לבקש מזונם אלא ההכרחי ויעשו תורתם קבע וגם בממונם יעשו צדקות וגמילות חסדים ישיגו אלהותו ית"ש כנ"ל.