וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד וכו' ויכל אלקי' ביום השביעי מלאכתו וכו' ופי' רש"י בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש. הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה וכו' הנה עדיין אין זה מספיק שהרי אעפ"כ כלה מלאכתו בששי ולא בשביעי אף שהי' בצמצום ויראה ע"פ מאמר חז"ל שהשדים נבראו בע"ש בין השמשות ועדיין הי' צריך לברוא להם גופים וקידש היום ולא בראם. והנה אמרו חכז"ל על פסוק שלמעלה וירא אלהים כו' והנה טוב מאוד טוב זה יצ"ט מאוד זה יצה"ר. טוב זה החיים מאוד זה המות. ולבאר זאת נראה ע"פ מה דמרגלא אצלינו שהשי"ת ברא עולמו לכבודו ובשביל ישראל שנקראו ראשית שהם יקבלו עליהם עול מלכותו ולמען יהי' הבחירה והרצון כדי שיקבלו שכר על מעשיהם הטובים צמצום השי"ת אלקותו מעילה לעלול ומעולם לעולם ועשה מסכים ופרסה בין עולם לעולם שהם מצמצמי' אור אלקותו וקדושתו בצמצום אחר צמצום עד העולם הגשמי באופן שאין שום דבר נמצא אף בעולם העשי' ועולם הגשמי אשר אין מתנוצץ בו אור קדושתו כי בלעדי זה לא הי' להם שום קיום לזה מרמז הכתוב מלכותו מלכות כל עולמים והפסוק מלכותו בכל משלה והאדם המקבל עליו עול מלכותו ובא לדבק עצמו בשרשו צריך להסיר כל המסכים עד שישיג נועם אלקותו ב"ה אור העליון אור א"ס ב"ה והנה אצל מדת מלכות נאמר ורגלי' יורדות מות ר"ל שהיא המדרגה הקרובה אל מקום מדור החצונים אשר באם ח"ו הי' העולם מתגשם יותר לא הי' ביכולת האדם לשוב משם להדבק באור העליון מחמת עביות חומר הגשמיות אמנם הש"י ברוב רחמיו כי חפץ חסד הוא לבל ידח ממנו נידח אמר לעולמו די לבל יתגשם יותר כי ראה חכמתו ית"ש להגביל הגבול ולהתחים התחום אשר עי"ז יוכלו ברואיו להשיג אלקותו מחמת הצמצומים והשתלשלות העולמות וגם יוכלו להעלות הנצוצות והקדושות ואף מעולם הגשמי לרום המעלות ולזה לא נבראו גופים להשדים כי ראה חכמתו ית"ש לבל יתגשם העולם יותר והלא גם עתה נאמר ורגליה יורדות מות וד"ל. אשר ע"כ צריך כל אדם להיות זריז למהר ולשוב לתקן אשר עיות מחמת שנעלם ממנו עד היכן נתרחק מהקדושה פן ואולי יתגשם כ"כ אשר לא יוכל קום ועל זה רמזו חכמז"ל שקידש היום ולא נבראו הגופים של השדים. ר"ל שמחמת קדושת שבת כי הופיע ית"ש קדושתו על העולמות נתעלו ולא נתגשמו ע"כ לא נבראו להם הגופים וזהו פי' הפסוק ויכל אלקים ביום השביעי כו' ר"ל עם יום השביעי היינו קדושת שבת בזה כלה מלאכתו לבל יתגשם יותר וזה מרמז רש"י בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול אל הקודש ביאורו שצריך למהר ולשוב מאשר העוה ולהוסיף מחול אל הקודש מפני שאינו יודע עד היכן נתרחק ויצא מהקדושה לבל יתגשם הרבה ולא יוכל קום ח"ו אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו בכחוט השערה ר"ל שתיחם העולם בצימצום רב כחוט השערה והוריד קדושת שבת לבל יתגשם יותר ועד היכן שגזרה חכמתו שיתגשם נתגשם לא הוצרך להוסיף ולא לגרוע ותיחם והגביל עד כחוט השערה ולזה רמזו חכמז"ל והנה טוב זה החיים מאוד זה המות ר"ל כי רגליה יורדות מות כנ"ל קרוב מאוד למקום מדור החצונים ע"כ הוריד השי"ת קדושת שבת לבל יתגשם עוד בכדי שיוכלו להשיב הכל לשרשו כי ישרים דרכי ה'.
מאור ושמש, בראשית 10
Maor VaShemesh, Bereshit 10
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
