ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם רש"י ויברא אלקים את האדם בצלמו בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים שנאמר ותשת עלי כפיך נעשה כחותם כו' וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם. בצלם אלקים ברא אותו פירוש לך שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא. זכר ונקבה ברא אותם ולהלן הוא אומר ויקח אחת מצלעותיו וגו' מדרש אגדה שבראו שני פרצופין בבריאה ראשונה ואח"כ חלקו דברי רש"י סתומין והם בלתי מובנים א' שאמר שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים מה משמיענו בזה ומה איכפת לנו אם נברא במאמר או בידים. וכבר תרצנו זאת בעז"ה בדרוש הקודם לזה. אולם באנו כאן לחזור עליו בשביל דבר מה שנתחדש בהרחב הביאור בעז"ה. ובשביל שאר הדקדוקים שיתורצו בעז"ה. ב' שאמר אותו צלם המתוקן לו דמות דיוקן יוצרו הוא איך יעלה על הדעת להדמות הצורה ליוצרה אשר עצמותו ית"ש לית מחשבה תפיסה בי' כלל ואין להעריך אליו שום דמות כמאמר הכתוב ואל מי תדמיון אל. גם לשון המתוקן לו אינו מובן שהוא לשון עתיד שמתוקן עבורו ליתן לו והי' לו לומר שנברא בו. ונראה לרמז דהנה כשאמר משה לפני ה' הנה אנכי בא אל בני ישראל כו' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם וגו' ויאמר אלהים אהי' אשר אהי' וגו' ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם. מצינו ששם ראשון שנגלה בו הקב"ה לגאול את ישראל נגלה בשם אהי' ונזכר שם ג' פעמים אהי'. והענין הוא כך דהנה עצמותו ית"ש לית מחשבה תפיסה בי' כלל וכשעלה במחשבתו ית"ש לברוא את העולם הי' עיקר כוונת הבריאה שיכירו מלכותו ית"ש לכן העולם המחשבה הוא שם אהי' שכן עלה במחשבה לפניו אברא את העולם ואהי' מלך עליהם. וצימצום אלהותו וברא את העולמות ע"י כ"ב אותיות התורה ואין לך דבר בעולם שאין לו חלק ואחיזה באיזה אות מאותיות התורה. ואדם נברא בכח המדבר ובו כלולים כל הכ"ב אותיות שהוא מדבר אותם בפיו ויש לאדם ה' מוצאות הפה והן כנגד מנצפך. לכן נקרא האדם עולם קטן שהוא כלול מכל אותיות התורה שנבראו בהם כל העולמות. והנה אהי' במלוי יודין בגי' צלם ואהי' עם כל המלואים בגי' חותם וכוונת בריאת האדם הי' למען יעבוד את השי"ת וישתוקק בלבו אליו ובכל יום ויום יקבל על עצמו לאמר מעתה אהי' עובד ה' באמת ומאז בעת הבריאה ניתן בו כח ההוא שאם ישתוקק אליו ית"ש באמת ויתחרט על מה שפגם ויקבל על עצמו לאמר מעתה אהי' עובד ה' באמת יוכל להמשיך עליו אור קדושת עולם המחשבה שהוא שם אהי' עם כל המלואים וזהו החותם של הו"ר שע"י שישראל עושים תשובה וכל אחד מתחרט על מה שפגם וצועק בלב נשבר ובתשובה עצומה וגומר בלבו מעתה אהי' עובד ית"ש באמת. בזה אנו ממשיכין השם אהי' עם כל המלואין שהוא בגי' חותם והוא מקיף אותנו וסוכך עלינו לבל יגע בנו שום מגע נכרי. וזה שנתגלה הקב"ה לגאול את ישראל נתגלה בשם אהי' שזה הוא שם הראשון שעלה לפניו ית"ש כשעלה במחשבה לפניו לברוא את העולמות ונזכר שם ג' פעמים אהי' כנגד ג' שמות אהי' עם המלוחין ומזה נבא לבאר בעז"ה. ויברא אלהים את האדם בצלמו פי' רש"י ז"ל בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים ור"ל כל העולמות נברא כל אחד במאמר אחד ר"ל באות אחד מאותיות התורה. והוא נברא בידים פי' שאותיות של השמות ה' אלקינו ה' הם י"ד אותיות ואותיות שאחרי אותיות השלשה שמות המכונים ליד שמאל כמו שבארנו בדרוש הקודם הם ג"כ י"ד אותיות ושניהם הם כ"ח ובאדם כלולים הכ"ב אותיות היינו שמדבר בפיו ומוציאם בה' מוצאות הפה שהם כנגד אותיות מנצפך כו' ועם הכולל הם ג"כ כ"ח וזהו והוא נברא בידים שכלולים בו הכ"ז אותיות ועם הכולל הן כ"ח כדי שיקבל ע"ע עול מלכותו ית"ש. וזהו כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ור"ל שהודיע להם כח אלקותו ית"ש כנאמר למעלה ה' אלקינו ה' וכו' כדי שיעבדוהו וילמדו תורתו ואותיות התורה הם ג"כ כ"ח כו' ועי"ז יתן להם כל השפעות טובות. ואמר עוד נעשה כחותם וכו'. וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם. כלומר בעת הבריאה ניתן בו כח מהשם אהי' עם המלואין שעולה בגי' חותם כמו שאמרנו למעלה שבריאת האדם הי' בשביל שירבה בעבודתו ית"ש ובכל יום ויום יקבל על עצמו עול מלכותו ויתחרט על מה שפגם ויגמור בלבו לאמר מעתה אהי' עובד את ה' באמת. ועי"ז יוכל להמשיך השמות אהי' עם המלואין שהם בגי' חותם לבל יגע בנו שום מגע נכרי שנקבל אנחנו כל ההשפעות טובות. וזהו נעשה כחותם שנעשה על מנת שיעלה מ"נ וימשיך ההשפעות מהמוחין שהן שמות אהי' עם כל המלואין והן בגי' חותם. בצלם אלקי' ברא אותו שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא פי' ששם אהי' במלוי יודין בגי' צלם. והוא שם ראשון שעלה במחשבה לפניו כו' ואם האדם מזכך עצמו יוכל להמשיך ע"ע הצלם אלקי' כו'. ואתי שפיר המתוקן לו כי הגם שניתן בו מעת הבריאה מ"מ אינו זוכה בו עד שמזכך עצמו וזהו אותו צלם המתוקן לו היינו המתוקן עבורו אם יזכה להשיגו. צלם דיוקן יוצרו הוא ר"ל הוא השם אהי' שהוא השם ראשון של יוצרינו שהוא בגי' צלם כו' ואמר עוד זכר ונקבה ברא אותם מדרש אגדה שברא ברי' ראשונה שני פרצופין ואח"כ חלקו ור"ל שתחלת הבריאה הי' שיהי' בבחינת שני פרצופין זכר ונקבה היינו שיעלה מ"נ מתתא לעילא דרך כל העולמות עד המוחין וישפיע לכל העולמות וזהו בחינת זכר וגם יהי' בבחינת נוקבא שיקבל השפעות טובות מעילא לתתא. וזהו שאמרו במדרש רבה אנדרוגינוס בראו דהיינו כמו שאמרנו שיהי' בו בחינת דכר ונוקבא כו' רק אח"כ שפגם ניטל זאת ממנו וזהו ואח"כ חלקו יהי רצון שיתוקן הכל בב"א.
מאור ושמש, בראשית 9
Maor VaShemesh, Bereshit 9
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
