Maor VaShemesh, Bereshit 14

ויצו ה אלקי' כו' ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל כו' ויאמר הנחש כו' כי יודע אלקי' כו' והייתם כאלקי' יודעי טוב ורע כו' ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם כו' ואירא כי ערום אנכי כו'. יש לומר בזה דרך אסמכתא כי הנה האדם הבא לעבוד ה' צריך להזהר לבל יסתכל בחסרון חברו כלל ולא יחזיק עצמו לחכם להיות מבין על חברו ועל דרכו כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. גם האדם המסתכל בחסרון חברו הוא מחמת גאותו שמחזיק עצמו לערך מה כי אם הי' נכנע ומכיר חסרונו ועיותו יחזיק לחברו טוב ממנו ולא יסתכל בחסרונו כלל רק מחמת שהוא בגדלות בעיני עצמו לכן לא ישרה בעיניו דברי ודרכי חברו וזה הי' מעלת יעקב אבינו ע"ה שהי' איש תם שלא הי' מחזיק עצמו לחכם להבחין בדרכי חברו. ויש לסמוך זאת על מאמר הכתוב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו מחמת שעי"ז יכנס בך היצה"ר וגאות וימלא לבך להבחין בדרכי חברך האם טוב אם רע מחמת שתחזיק עצמך לחכם וזה הי' פתוי הנחש והייתם כאלקי' יודעי טוב ורע שע"י אכילת העץ תתחכם שתדע להבחין דרכי זולתך אם טוב אם רע ותשיג השגה שאינך משיג עתה וזהו וידעו כי ערומי' הם לשון והנחש הי' ערום כי ע"י אכילת מהעץ נכנס בו היצה"ר וגאוה אשר עי"כ החזיקו עצמם לערומים וחכמים גדולים בעיני עצמם וזה ג"כ מאמר אדם ואירא כי עירום אנכי שאני מתירא מחמת שאני רואה עצמי שלבי מתנשא בי לאמר שאני ערום וחכם ובאתי לידי גאוה ונתירא מאד מזה וק"ל.