Maor VaShemesh, Bereshit 13

ויצו ה' אלקי' על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל כו' עד ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה כו' לכאורה יקשה מאין בא הטעות לאדם הראשון יציר כפיו של קב"ה שיעבור על מצות השם בפרט שעדיין לא הי' בו היה"ר עד אחר אכילתו. והנראה ע"פ מאמר חכז"ל שהארץ שינתה מצות השם אשר צוה לה תדשא הארץ דשא כו' עץ פרי עושה כרי כו' והארץ לא עשתה כן רק ותוצא הארץ כו' ועץ עושה פרי והעץ עצמו אינו פרי נמצינו למדי' ששני מינים נמצאי' באלנות אחד שהעץ עצמו הוא פרי והב' שאין טעם בהעץ רק בהפרי והנה בג"ע אשר נטע ה' נאמר ויצמח ה' אלקים כו' כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל פי' שהיה העץ עצעו טוב למאכל ולכן באמור השם לאדם מעץ הדעת כו' לא תאכל דימה בנפשו שלא נצטוה רק שלא לאכול מהעץ עצמו אבל לא על הכרי ואף בהשאת הנחש לא נזכר רק לא תאכל מכל עץ הגן לכן טעה אדם ואכל מפריו כי דימה בנפשו שלא נצטוה על אכילת הפרי ונכון.