Maor VaShemesh, Bereshit 7

ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חי' ועוף יעופף כו' ויברא אלקים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החי' הרומשת וכו' והנה אמרו חכז"ל שזה לויתן ובת זוגו וצינן את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים מפני שראה הקב"ה שאין העולם מתקיים אם יפרו וירבו ולפי פשוטו קשה הלא הקב"ה יודע ומביט עד סוף כל הדורות ואיך שייך בו שתחלה בראם שנים ואח"כ צינן והרג וא"כ נמצא חלילה חסרון בידיעתו ית"ש אמנם יראה לרמוז בזה מהות עסק תורתינו הקדושה כי הנה העבדות העיקרי היא עסק התורה לשמה והיא יותר קשה על האדם לקיים מכל עשיות המצות כי ביותר יעמוד היצר לבל יתן מקום לעסוק בתורה לשמה וגדול כח עסק התורה לשמה עד שאמרו חז"ל שיונתן בן עוזיאל בשעה שעסק בתורה כל עוף הפורח עליו נשרף ויראה לרמוז באגדה זו שעוף רומז על המלאכים משרתי מעלה שהם נקראים מעופפי' כמו שכתוב בדניאל והאיש גבריאל כו' מועף ביעף וביאור הדבר שהוסיף כח בלמודו בתורה עד שהמלאכים נעשו ונתעלו בבחינת שרפים. אמנם עסק התורה לשמה באם הי' האדם משיג בעולם הזה תכלית העסק התורה לשמה והי' מיחד עצמו בלמודו עם הנשמות שבג"ע ששם היא תכלית העיקרי אז לא הי' ביכולת להשאר בעולם הזה מגודל עריבות ומתיקות השגת האור ההוא ע"כ נקצב העסק התורה לשמה שלא להשיגה על תכליתה בעולם הזה וכל העסק שלא לשמה יש בה בחינות הרבה וח"ו באם הי' האדם שם תכלית עיקר עסקיו רק שלא לשמה לבד בלי תערובות מחשבה טובה ג"כ לא הי' העולם מתקיים וע"כ ניתן ג"כ גבול שלא יהי יכולת באדם להפריד עצמו ח"ו לעסוק רק שלא לשמה ואת זה לעומת זה עשה אלקים טוב בתכליתו ורע בתכליתו ואולם צינן מעט התלהבות עסק התורה לשמה בכדי שיוכלו העוסקים להתקיים בעולם גם תשש כח הרע לבל ישלוט על האדם לעסוק שלא לשמה בתכליתו וזה מאמר הכתוב ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חי' התורה נקראת מים כענין שנאמר הוי כל צמא לכו למים וביאור הדברים שהתורה תפרה ותרבה חיות האדם וזהו נפש חי' ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים רומז שעסק תורתו והבל פיו תעופף על כל העולם ותעלה לרקיע ועוף הוא כנוי לתורה כמו שאמרו חכמז"ל בברכות אין עוף אלא תורה שנאמר והתעיף כו' גם ירמוז על המלאכים כו' והאיש גבריאל וכו' יעופף על הארץ לשמוע תורתך כענין שאמרו בחגיגה שהיו מלאכי השרת מתקבצין לשמוע ויברא אלקים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החי' הרומשת אשר שרצו המים למיניהם כי יש לרמוז בזה כי התנינים הוא מלשון תנינא לשון לימוד ור"ל שברא עניני הלימוד ונכתוב בלשון רבים כי שני דרכים הם האחד דרך חיים והטוב שהיא עסק התורה לשמה ודרך הב' הלמוד שלא לשמה ח"ו הרע בתכליתו ושניהם הלומדין הם יכולים להיות גדולים בתורה בערכם אכן זה פנה לימין לעסוק בתורה לשמה ולחזות בנועם ה' וזה פנה לשמאל לבחור בדרך הרע לשום כל מגמתו לבקש השררה והממון ועשה תורתו קרדום לחפור בה את הכל עשה זה לעומת זה וזה רמזו חכמז"ל באמרם שצינן את הזכר רומז שהלומד בתורה לשמה והוא בבחינת דכורא צינן אותו מעט לבל יתבטל ממציאתו לגודל נעימות עסק התורה לשמה ולא יהיה באפשרי שיתקיים בעולם והרג את הנקבה פי' לימוד שלא לשמה שהיא בחינת נוקבא הרגה והתש כחה לבל יחרבו העולם ע"י העסק התורה שלא לשמה וזו מה שסיים הכתוב ואת כל נפש החי' וכו' למיניהם פי' שהקטנים בערכם מהלומדים הם ג"כ למיניהם יש לומד מעט לשמה ויש הרבה הכל לפי בחינתו ומדריגתו שהרבה פנים לתורה לשמה והרבה אופנים נקראים שלא לשמה ואשרי מי שבוחר בטוב יזכה לחזות בנועם ה'.